פ"ל 10503-09-24

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות: נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא ביטוח. הנסיבות שהחמירו את המקרה היו תעוזתן וחומרתן של העבירות, התעלמותו של הנאשם מהחוק ומצווי בית המשפט והסכנה הפוטנציאלית לשלום הציבור. הנסיבות המקלות היו היעדר נפגעים, הודאת הנאשם ונסיבותיו האישיות, לרבות גילו הצעיר ומצבם הרפואי של בני משפחתו. בית המשפט בחן את מדיניות הענישה במקרים דומים, שהביאה למגוון רחב של עונשים. בהתאם לנסיבות המקרה, קבע בית המשפט כי טווח הענישה ההולם לנאשם הוא מאסר בפועל למספר שבועות עד 12 חודשים, ופסילה מ-24 חודשים ל-4 שנים, לצד עונשים נוספים. בית המשפט החליט שלא לחרוג מהטווח שנקבע. בהתחשב במכלול הגורמים, בית המשפט הציב את הנאשם מעל הקצה התחתון של טווח הפסילה ומתחת לאמצע למאסר. על הנאשם נגזר לשלם קנס בסך 1500 ₪ ותקופת פסילה של 30 חודשים, כאשר 3 חודשים נוספים ירוצו במצטבר מצו השעיה קודם. לאחר ניכוי תקופת הפסילה שהוגשה לפני המעצר, תקופת הפסילה הכוללת נקבעה על 33 חודשים. בית המשפט הטיל גם תקופת פסילה מותנית של 6 חודשים, ו-4 חודשי מאסר בפועל, בניכוי הימים שכבר ריצו. בנוסף, נקבע עונש של 5 חודשי מאסר על תנאי, שירוצו אם הנאשם יבצע עבירות נוספות בתוך שלוש שנים. לנאשם שמורה זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.