תאד"מ 8529-10-23

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה למתן פסק דין בשל היעדר סמכות מקומית, בעקבות חוסר עקביות פרוצדורלית לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. התביעה הוגשה במקור לבית משפט השלום במחוז נצרת, כאשר מקום מגוריו המאושר של הנתבע היה בטייבה, ובכך נפלה מחוץ לתחום סמכותו של בית משפט השלום בירושלים. טעות זו הפרה את כלל 7(א), הקובע כי תיקים יוגשו במחוז מגוריו או עסקו של הנאשם. בית המשפט הדגיש את האתגרים המתמשכים עם הגשת סמכות שיפוט לא ראויה, השווה זאת ל"מכה משפטית", וציטט מקרים קודמים המאששים דעה זו. התקנות משנת 2018 נועדו לייעל את כללי השיפוט, ובתי המשפט נדרשים יותר ויותר לקיים אותם באופן יזום, כפי שעולה מפרשת קרן קרנית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' מוריס ווהבה. למרות שבעבר בתי המשפט לא התייחסו מיוזמתם לטעויות בתחום השיפוט המקומי, התקנות מחייבות אותם כעת לעשות זאת, ומתייחסות לטעויות כאלה כאל ניצול לרעה של הליך משפטי. בית המשפט דחה את התביעה מבלי להעבירו לבית משפט מוסמך, לאור החלטות קודמות, לרבות אחת מיום 15.4.2024, שהתייחסה לסמכות השיפוט המקומית. בנוסף, ציין בית המשפט טעות בתעודת הזהות של התובעת מס' 2, קבע כי לא הוכח נזק משמעותי ומנע כל תיקון תביעה. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה ללא הוצאות שהוטלו על אוצר המדינה, מה שהדגיש את הצורך בהסתגלות לנורמות פרוצדורליות חדשות.