ת"פ 55700-09-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בחומרת עבירות השוד ובצורך להטיל עונשים משמעותיים על מנת לשמור על שלום הציבור ולהגן על ביטחונם האישי ורכושם של התושבים. השופט מדגיש כי עבירות שוד נגד קשישים הן בזויות במיוחד ומשקפות אנטי-סוציאליות עמוקה. במקרה זה, השוד בוצע בבית הקורבן, מה שמגדיל משמעותית את חומרת העבירה. הנאשמים גם ריסנו את הקורבן וגרמו לה נזק נפשי ופיזי. השופט מציין כי העבירה ראויה להבחנה ברורה משוד רחוב בשל חומרתה המוגברת. הרכוש הרב שנגנב, לרבות זהב, יהלומים וכסף מזומן רב, מחמיר עוד יותר את העבירה. בנוסף, אחד הנאשמים שהה בישראל שלא כדין, מה שמוסיף לחומרת מעשיו. לאחר מכן השופט מתייחס למקרים דומים כדי לקבוע טווח גזר דין. מקרים אלה משתנים בנסיבותיהם ובעונשם, כאשר החמור שבהם הוא 11.5 שנות מאסר. לאחר בחינת תקדימים אלה, השופט מציע טווח ענישה של 5 עד 7.5 שנים לנאשם הראשון ו-56 עד 86 חודשים לנאשם השני. ישנן שתי קבוצות שיקולים בקביעת העונש ההולם: בעלי משקל מתון ושיקולים בעלי משקל מחמיר. הודאותיהם של הנאשמים ונסיבותיהם האישיות, אף שהעבר הפלילי העשיר שלהם מאפיל עליהן, נופלות לקטגוריה הראשונה. בתוך כך, עברם הפלילי המכביד של הנאשמים והעובדה שהעבירות הנוכחיות בוצעו בעת שהיו בשחרור על תנאי מהווים גורמים מחמירים. על נאשם 1, בעל עבר פלילי חמור ביותר, הכולל ריבוי עבירות רכוש וכניסה לישראל שלא כדין, מטיל השופט עונש מאסר של 6 שנים, לצד שני עונשי מאסר מותנים חופפים של 10 ו-3 חודשים, בסך הכל 6 שנים ו-10 חודשים. גזר דין זה ירוץ ממועד סיום מאסרו הקודם של הנאשם. בנוסף, השופט מטיל על הנאשם שני עונשי מאסר על תנאי, האחד למשך 9 חודשים והשני למשך 5 חודשים, אותם ירצה הנאשם רק אם יבצע עבירות נוספות בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. כמו כן חויב הנתבע לשלם לנפגע פיצוי בסך 20,000 ₪ עד ליום 1.1.2024. על נאשם 2, שעברו הפלילי פחות נרחב אך עדיין משמעותי, מטיל השופט עונש מאסר של 68 חודשים, לצד שני עונשי מאסר מותנים חופפים של 4 ו-10 חודשים, בסך הכל 6.5 שנים. גזר הדין ירוץ ברצף עם עונשו הקודם של הנאשם. בדומה לנאשם 1, השופט פוסל על תנאי שני מאסרי עולם, האחד למשך 9 חודשים והשני למשך 5 חודשים, בתנאים זהים לאלה שתוארו לעיל. כן נדרש נאשם 2 לשלם לנפגע פיצוי בסך 20,000 ₪. השופט מסיים בהוצאת צו למוצגים ומזכיר לנאשמים את זכותם לערער. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים וחתום על ידי השופט בני שגיא, סגן נשיא בית המשפט.