בר"ע 21383-12-14

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בדבר דרגת נכותו של מבוטח. בית המשפט המחוזי פסק בעבר לטובת ערעורה של המשיבה על החלטת הוועדה, בקובעו כי היא לא מילאה את חובתה לנמק את ייחוס 50% הנכות ל"מצב קודם". המערערים ביקשו לקבל את תמצית פסק הדין בעניין החלטת בית הדין האזורי, שלדעתם התבססה על אי הבנה של נימוקי הוועדה. תקציר הפסקה הארוכה: פסק הדין מקבל את הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי ומבטל את החלטתו. מסקנתה היא כי שגה בית הדין המחוזי בהבינו את החלטת הוועדה כ"ניכוי בגין תנאי קודם". בית הדין מסביר כי הוועדה פעלה לפי הכלל הנכון, כפי שהותוו בפסיקה הרלוונטית, לקביעת הנכות הכוללת שנגרמה כתוצאה משילוב של גורמי סיכון הקשורים לעבודה ושאינם קשורים במקרים של מחלות מקצוע או מיקרוטראומה. על פי החוק, הוועדה העריכה והסבירה כראוי את תרומתם של נזקי העישון לנכותו של המשיב, שנמצאה בשיעור של 50%. בפסק הדין מודגש כי הפסיקות הרלוונטיות הקודמות תומכות בהחלטת הוועדה ואין סיבה לסטות מהן. טיעוני המשיב לבחינה מחודשת של פסק הדין לא היו משכנעים, מה גם שלא הוצגו בהם נימוקים חדשים. לפיכך, הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל.