ע"ע 230/07

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית הדין לעבודה לדון בתביעת הטרדה מינית שהגיש עובד ניקיון בבית חולים נגד אב בית באותו בית חולים. אב הבית הועסק על ידי גורם שונה מזה של המערערת. מסקנתו של בית הדין היא כי לבית הדין לעבודה אכן נתונה הסמכות לדון בתביעה, למרות שהמשיבים אינם חולקים את אותו מעסיק. זאת, בעקבות פרשנות מרחיבה של החוק למניעת הטרדה מינית, שמטרתו לספק הגנה מפני הטרדה מינית במקום העבודה, לשמור על סביבת עבודה בטוחה ולהגן על זכויותיהם החוקתיות של העובדים לכבוד, לחירות, לשוויון ולפרטיות. מקום העבודה המשותף נחשב למרכז הכובד של הקשר המהותי ל"מסגרת יחסי העבודה", ודי בקשר זה כדי להביא את התביעה לסמכותו של בית הדין לעבודה, ללא צורך במעסיק משותף. הגדרת יחסי העבודה בחוק מתפרשת באופן רחב כך שתכלול כל זיקה מהותית למקום העבודה, ובכך כוללת עובדים של מעסיקים שונים העובדים באותו מקום. בית הדין מדגיש את אופיים המגוון והגמיש של יחסי העבודה כיום, דבר המצדיק פרשנות רחבה יותר של החוק כדי להבטיח את יעילותו בהגנה על העובדים. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית הדין האזורי לעבודה להמשך הליכים.