ת"א 10417-07-16

תקציר

התובעת, שעברה טיפול לייזר אסתטי בפניה מטעם הנתבעת, תבעה את האחרונה בגין רשלנות בביצוע הטיפול ואי קבלת הסכמתה מדעת. התובעת טענה כי הטיפול הרביעי היה שונה מהאחרים וגרם לה נזק, וכי לא התקבלה הסכמתה לטיפול זה. היא גם העלתה טענות נוספות, ביניהן שימוש בהרדמה מלאה במהלך הטיפולים, חוסר בהירות בחשבונית ובתיק הרפואי ומשמעות השימוש שלה במשחה מסוימת לאחר הטיפול. הנתבעים הדגישו את חוסר המהימנות בטענות התובעת ואת עדותו של המומחה לכירורגיה פלסטית, אשר קבע כי לא נגרם לתובעת כל נזק וכי מצבה אף השתפר. בית המשפט בחן את הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים. נמצא כי טענותיה של התובעת אינן אמינות בחלקן בשל נטייתה להאדיר ולעוות עובדות, אך גרסתה לא הייתה שקרית לחלוטין. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי נמסר לתובעת על אופי הטיפול והסיכונים הכרוכים בו, כפי שעולה מטופס ההסכמה מדעת עליה חתום. עוד נמצא כי מצבה הנפשי של התובעת בעת הטיפול, שלא נמסר לנתבעת, השפיע על תגובותיה והחלטותיה. באשר לטיפול הרביעי, קיבל בית המשפט את גרסת הנתבעים כי מדובר בטיפול פילינג מתון, אשר התובע הסכים לו, אך עם תקופת החלמה ארוכה מהצפוי עקב אלרגיה למשחה שהתובעת התעקשה להשתמש בה למרות המלצות הנתבעת. בית המשפט ציין כי המומחה מטעם התובעת לא ביסס כל פעולה רשלנית מצד הנתבעת, והטיפול הביא לשיפור במצב פניה של התובעת. בנושא ההרדמה העדיף בית המשפט את עדותו של הנתבע, וקבע כי התובע היה מורדם ולא מורדם במהלך הטיפולים. בית המשפט בחן גם את טענות התובעת בדבר אי הנחיית הנתבע להפסיק לעשן ושימוש במשחה מסוימת, ולא מצא רשלנות בהיבטים אלה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את רשלנות הנתבע בביצוע הטיפול. עם זאת, היא מצאה פגיעה באוטונומיה שלה בשל היעדר מידע מספק על תקופת ההחלמה האפשרית והסיכון לסיבוכים. בית המשפט קבע כי מצבה הנפשי של התובעת בעקבות הטיפול לא היה שונה באופן מהותי ממצבה לפניו, ותגובותיה הושפעו מאישיותה וממצבה הנפשי הרגיש באותה עת. בסך הכל פסק בית המשפט לתובעת פיצוי בסך 110,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה שלה, לצד החזר שכר טרחת מומחה והוצאות משפט.