ת"א 7152/05

תקציר

התובע, יליד 1981, היה מעורב בתאונת דרכים בשנת 2005 וסבל משבר בבסיס אגודלו הימני. הנתבעת, מבטחת האופנוע בו נהג התובע, לא חלקה על אחריותה. התובע עבר טיפולים ואושפז למשך שלושה ימים, ולאחר מכן חלה עליו תקופת נכות זמנית. המומחה הרפואי העריך נכות קבועה של 10% בגין נוקשות האגודל, וציין כי ניתוח יכול להפחית את הכאב אך לא את הנוקשות או המגבלה התפקודית. בתצהירו של התובע פורטו הקשיים איתם הוא מתמודד בפעולות היומיום עקב הפגיעה. הוא היה מאבטח לפני התאונה ולא עבד במשך ארבעה חודשים לאחר מכן. לאחר מכן נסע לחו"ל ולאחר מכן נרשם לתוכנית ביולוגיה ימית. התובע תבע פיצוי בגין כושר ההשתכרות המופחת שלו, בטענה שאינו יכול לעבוד שעות ארוכות יותר כפי שתכנן לפני התאונה. בית המשפט פסק לתובע 16,456 ₪ בגין אובדן הכנסות בעבר, צמוד למועד התאונה. לצורך ניכוי כושר ההשתכרות שקל בית המשפט את עדותו של התובע ואת חוות דעת המומחה, תוך הכרה במגבלות שמטילה הפגיעה על השימוש בידו הדומיננטית. עם זאת, בית המשפט ציין גם את יכולתה של התובעת להסתגל לעיסוקים בהם ההגבלה תהיה בעלת משמעות פחותה. בית המשפט, שפסק לו 150,000 שקל, שקל את גילו הצעיר ואת יכולותיו, וקבע כי הוא יכול להתגבר על מכשולים למרות המגבלה. כמו כן פסק בית המשפט לתובע 15,000 ₪ עבור עזרה והוצאות ו-19,000 ₪ עבור נזק לא ממוני בסך כולל של 200,456 ₪. סכום זה כולל פיצוי בגין אובדן הכנסה בעבר, ירידה בכושר השתכרות ונזקים כלליים. הנתבע חויב בתשלום ריבית ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בפניו, כאשר הסכום ישולם תוך 30 יום מיום הצגתו בפני בא כוח הנתבעת.