תא"ק 12823-10-11

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן מפני הטענות נגדם, בכפוף לתנאים מסוימים. התיק כרוך ברשת מורכבת של הסכמים וערבויות בהם מעורבים מספר חברות ובעליהן/בעלי מניותיהן. בבסיסה, התובעת, חברה בבעלות אסף רזין וטוניה הלפרין, תבעה שני נתבעים בגין שכר טרחה שלא שולם במסגרת הסכם תשלומים שצורף להסכם מסגרת לרכישת ארבעה בתי מלון ברומניה. הנאשמים העלו מספר טיעוני הגנה. השופט חגי ברנר לא מצא כל הצדקה לטענותיהם בדבר תוקפו של הסכם התשלומים או חוסר המודעות לקיומו מצד דירקטוריון החברות הרלוונטיות. השופטת דחתה גם את הטענה כי זכותה של התובעת לתשלום על פי ההסכם מותנית ברווחים התפעוליים של חברת האחזקות, מה גם שהנתבעים שילמו לתובע במשך שלוש שנים כמפורט באותו הסכם עליו הם חולקים כעת. גם השופטת לא השתכנעה מטענת הנתבעים כי הסכם התשלומים הוא חוזה על פניו, שכן הנתבעים פעלו בהתאם לתנאיו במשך תקופה ממושכת. גם בקשת רשות ההתגוננות בעילה של חובות וניכויים שכנגד, נדחתה, שכן השופט סבר כי טענות אלה אינן מבוססות ואינן מספיקות להגנה. עם זאת, מתוך הכרה במורכבות התיק ובאפשרות של הנתבעים להוכיח בהצלחה את טיעוניהם בעל פה כנגד ההסכמים הכתובים, הפעיל השופט שיקול דעת במתן רשות לנתבעים להתגונן, אך רק לאחר שהפקיד את מלוא סכום התביעה – כ-877 אלף אירו – בקופת בית המשפט בתוך 60 יום. סכום זה חושב תוך התחשבות בתשלומים שכבר שילמו הנתבעים לתובע. עוד הורה השופט כי הוצאות הבקשה, בסך 10,000 שקל, ייקבעו בהתאם לתוצאות התיק העיקרי.