עת"מ 1788-07-18

תקציר

העותרת הגישה עתירה נגד החלטת מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לאשר שינויים בהיתר בנייה לפרויקט שמטרתו הנגשת מתחם התחנה לאנשים עם מוגבלות. בעתירה נטען כי לבית המשפט סמכות מהותית לדון בהחלטה, שכן הן המהנדס והן הוועדה המקומית נחשבים "רשויות" לפי חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, וההחלטה נוגעת לענייני תכנון ובנייה. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהוגשה מאותן עילות של הליך קודם, אך בית המשפט דחה טענה זו, שכן ההליך הקודם נפתח בטרם התקבלה ההחלטה הנסקרת. עוד קבע בית המשפט כי העתירה הוגשה מאוחר מדי, למעלה מ-45 יום לאחר שהעותר היה מודע להחלטה. העותרת לא סיפקה כל נימוק משכנע לעיכוב וחלוף הזמן הביא לשינוי נסיבות, תוך גרימת פגיעה פוטנציאלית במשיבים ובאינטרס הציבורי. עוד קבע בית המשפט כי לא מצא פגיעה חמורה בשלטון החוק בתהליך קבלת ההחלטות. לפיכך, העתירה נדחתה בשל השיהוי שהגיש העותר, המעשה שנעשה וחוסר שפיותו של העותר באי גילוי מידע רלוונטי. העותר חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 55,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 26.3.2021.