מ"ח 2623/12

תקציר

המבקש הגיש שלוש בקשות למשפט חוזר על סמך ראיות חדשות וטענות לעיוות דין בעקבות הרשעתו בשנת 2003 בשורה של עבירות מין בקטין. בבקשה הראשונה, שהוגשה בשנת 2005, נטען כי הרשעתו כרוכה בעיוות דין, ואילו השנייה, שהוגשה בשנת 2010, טענה כי לא הוצגו ראיות למגע מיני וכי נפלו פגמים בחקירת המתלוננת. שתיהן נדחו בנימוק שלא העלו אף אחת מהעילות הקבועות למשפט חוזר לפי חוק בתי המשפט וכי הטענות חסרות שחר. הבקשה האחרונה, שהוגשה בשנת 2022, חוזרת על טענות קודמות הנוגעות לראיות רפואיות, מחדלי חקירה והיעדר ראיות לחטיפה. המשיב מתנגד למשפט חוזר, בטענה כי טענות המבקש כבר נבחנו ונדחו, וכי אין בהן כדי להעלות אף אחת מהעילות הלגיטימיות למשפט חוזר. בית המשפט מסכים, ומדגיש כי משפטים חוזרים הם חריגים ויש להורות עליהם רק כאשר קיימות ראיות חדשות או כדי למנוע עיוות דין. במקרה זה, בית המשפט אינו משוכנע כי קיימות ראיות חדשות או נסיבות חריגות, והוא מדגיש את חשיבות הסופיות בהליכים משפטיים. לפיכך, הבקשה למשפט חוזר נדחית.