בש"פ 2620/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט קודם לעכב את מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המבקש ביקש לערער על ההסתמכות על מידע מודיעיני חסוי שהציגה התביעה כבסיס למעצרו. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על עברו הפלילי של המבקש, חומרת האישומים נגדו והמידע המודיעיני בדבר "כוונותיו השליליות". המידע המודיעיני נבדק בחיסיון על ידי השופטים בשתי ערכאות ונמצא כי הוא מצדיק מעצר בנימוק של שלום הציבור וחשש להימלטות המבקש מן הדין. המבקש טען כי לא היה מקום לבחון את המידע המודיעיני שכן לא ניתן היה לגלותו או לחקור אותו לעומק, אך בתי המשפט מצאו כי הוא אמין וקונקרטי דיו כדי להצדיק התייחסות. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי בעניינו של המבקש לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות יחס מיוחד, וחלים כללי המעצר. בקשת רשות הערעור נדחתה, ואישרה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לעכב את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים.