מ. מקרקעין 203/21

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת בין בעלי דירות בבית משותף בנוגע לבקשה של חלק מבעלי הדירות לבנות תוספת לדירתם לצורך הקמת ממ"ד. התוספת תרחיב את הדירה לקרקע ברכוש משותף, דבר הדורש את הסכמתם של בעלי דירות אחרים. הנתבעים, שיזמו את ההרחבה, השיגו חתימות מרוב בעלי הדירות, לרבות התובעים, אך בהמשך ניסו התובעים לחזור בהם מהסכמתם, בטענה שהולכו שולל על ידי הנתבעים. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם התובעים זכאים לחזור בהם מהסכמתם. השופט פסק לטובת התובעים וקבע כי הם אכן הוטעו על ידי הנתבעים, שלא בחנו אפשרויות אחרות למיקום הממ"ד ולא גילו מידע זה. השופטת קיבלה את טענת התובעים כי לו ידעו שאפשרויות אחרות אפשריות, לא היו חותמים על הבקשה להיתר. בנוסף, הנתבעים לא הוכיחו כי הסתמכו לרעה על הסכמתם הראשונית של התובעים, והתובעים חזרו בהם מהסכמתם זמן קצר לאחר גילוי הטעות. לפיכך, זכותם של התובעים לבטל את ההסכם, ולנתבעים לא היה הרוב הדרוש להמשך הבנייה. בעקבות זאת הוציא בית המשפט צו קבוע האוסר על הנתבעים לבנות את התוספת על קרקע משותפת. השופט גם הורה לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות מופחתות בסך 5,500 שקל בתוך 30 יום.