עע"מ 8588/21

תקציר

המבקש, שפלש לדירה המיועדת לדייר נכה, ביקש לעכב את ביצוע פסק הדין המפנה אותו מהמקום. הבקשה נדחתה. השופט ציין כי הצלחת ערעור תלויה בשני תנאים: ראשית, כי לערעור סיכויי הצלחה טובים; ושנית, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. במקרה דנן, השופט לא השתכנע כי המבקש עמד ברף הקבלה הנדרש, שכן הקצאת הדיור הציבורי נתונה לשיקול דעתם של המשיבים. השופט הסכים עם פסק הדין המנומק היטב של בית המשפט המחוזי וסבר כי בפני המבקש נתקלו מכשולים משמעותיים בזכייתו בערעור. באשר למאזן הנוחות, בעוד שפינוי אדם ממקום מגוריו הוא בדרך כלל עניין רציני, השופט מצא כי קיימים שיקולי נגד משמעותיים במקרה זה. ראשית, עיכוב פינויו של המבקש יפגע בדייר הנכה שהיה זכאי לדירה. דיור ציבורי הוא משאב מוגבל שיש להקצות לזכאים, והשארת המבקש תפלה נזקקים אחרים. כמו כן, ניתן להקל על קשייו של המבקש באמצעות פתרונות דיור זמניים וקבועים. בהתחשב בכך שלדייר אחר היה צורך גדול יותר ואופיו המצומצם של הדיור הציבורי, מאזן הנוחות לא תמך במבקש. בהכירו בנסיבותיו המורכבות של המבקש, הדגישה השופטת כי פלישתו לדירה עוקפת את זכויותיו של הדייר הנכה. לפיכך, הבקשה נדחתה, כאשר השופט הביע תקווה כי המבקש ישתף פעולה עם רשויות הרווחה למציאת מגורים הולמים.