רע"א 4239/08

תקציר

בית המשפט החליט כי לא ניתן להיעתר לערעורו של נכה משוחרר לקבלת הטבות לפי חוק הנכות. החייל המשוחרר תבע בעבר קצבאות מכוח חוק הביטוח הלאומי, שלפי חוק הנכות מהווה בחירה ומונע ממנו לקבל הטבות לפי החוק האחרון. הוותיק טען כי טענתם הקודמת לא הייתה בחירה שכן הם לא הבינו את האפשרויות הקיימות. בית המשפט הכיר אמנם במורכבותה של השאלה המשפטית ובעוול הפוטנציאלי של המצב הנוכחי, אך קבע כי נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה אינן מצדיקות ערעור נוסף. הראיות שהוצגו הן בנות קרוב לחמישים שנה והסתמכו על תצהירים ותיאוריות רפואיות שהקשו על התייחסות מהותית לטענות. יתר על כן, הוותיקים ייחסו את סיבת מחלתם לגורם חדש, פגיעת ראש, שסיבך את המקרה עוד יותר. בית המשפט הציע כי על הרשות המשיבה לשקול גיבוש מדיניות, אולי באמצעות חקיקה, שתיתן מענה לשאלות הפרשניות והאנושיות סביב סוגיה זו. הדבר ייתן מענה גמיש יותר ויבהיר את המונחים "בחירה" ו"בחירה" בחוק הנכות. השופטת פרוקצ'יה הוסיפה כי מדיניות צריכה לשאוף לאזן בין יכולתו של הנכה לבחור בין מסלול חוק הנכות והביטוח הלאומי לבין האינטרס של הציבור בוודאות וביציבות בעת הגדרת זכויות הנכות. השופטים הסכימו כי שאלות אלה יכולות להמתין למקרה אחר או לפעולה מינהלית/חקיקתית וכי מקרה ספציפי זה אינו דורש הכרעה עקרונית.