בר"מ 3582/24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים שבה, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: בר"ם 3582/24 – רשות שדות התעופה נ' אבייב יפה ואח'** ההחלטה עוסקת בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על החלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה. המחלוקת המקורית נגעה לתביעת פיצויים בגין ירידת ערך מקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כתוצאה מתכנית להרחבת נמל התעופה בן גוריון (תמ"א 2/4). **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סעיף 197 לחוק התכנון והבניה - ירידת ערך מקרקעין:** עקרון יסוד העומד בבסיס ההליך הוא הזכות הנתונה לבעלי מקרקעין הנפגעים באופן יסודי מתכנית בניין עיר, לתבוע פיצויים בגין ירידת ערך נכסיהם. הזכות לפיצוי זה מותנית בקיום תנאים מסוימים, ובפרט, בהתקיימותן של רמות רעש מסוימות, כפי שנקבע בפסק דין מכונן בעניין טויטו (עע"ם 683/13). 2. **מעמד הדיון בפני ועדת הערר ובית המשפט המנהלי:** ההליך מדגים את סדר הדין המנהלי, הכולל ערעור על החלטות ועדות תכנון ובנייה (ועדת הערר) בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, וכן את מנגנון בקשת רשות הערעור בפני בית המשפט העליון (בר"ם). 3. **התנהלות דיונית ופרוצדורלית:** ההחלטה מדגישה את החשיבות הרבה המיוחסת להתנהלות דיונית תקינה. בתי המשפט נותנים משקל משמעותי לעובדה שהצדדים ניצלו או לא ניצלו את ההזדמנויות שניתנו להם להציג את טענותיהם בפני הערכאות השונות. במקרה זה, נקודת המוצא של בית המשפט המחוזי, שעליה נשענה גם החלטת בית המשפט העליון, היא שהמבקשים לא חידשו את הליכי הערר שלהם לאחר פסק הדין בעניין טויטו, ולא ניצלו את ההזדמנויות שניתנו להם להוכיח את טענותיהם בפני ועדת הערר. 4. **"גלגול שלישי" - אמת מידה למתן רשות ערעור:** בית המשפט העליון הדגיש כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור) נדונה במשורה. היא תינתן רק במקרים חריגים בהם עולה שאלה משפטית עקרונית או כאשר קיים חשש לעיוות דין. במקרה זה, השופטת ברק-ארז קבעה כי הבקשה אינה עומדת באמת מידה זו, שכן היא אינה מעלה שאלה עקרונית חדשה, והתבססה בעיקרה על טענות הנוגעות להתנהלות הדיונית של המבקשים, ולא על ניגוד עניינים מהותי של המומחה. 5. **ניגוד עניינים של מומחה:** הטענה בדבר ניגוד עניינים של המומחה (פרופ' גלברג) היא מרכזית בהליך. המבקשים טענו כי המומחה, בהיותו עובד ציבור ומעורב בהכנת התכנית, נמצא בניגוד עניינים. בית המשפט המחוזי, ובעקבותיו בית המשפט העליון, דחו טענה זו. הקביעה כי עבודת המומחה לאחר פסק הדין בעניין טויטו כללה "בחינה טכנית בלבד, ללא הפעלת שיקול דעת", וכי הוא בחן את המקרקעין הרלוונטיים של "העוררים בלבד" (להבדיל מהמבקשים), מנעו קבלת הטענה בדבר ניגוד עניינים. בנוסף, הדגשת העובדה כי המומחה מונה בהסכמת הצדדים (בשלב כלשהו בהליך, אם כי לא ברור אם המבקשים הסכימו למינויו ספציפית, אלא למינוי מומחה באופן כללי) מחלישה את טענות הפסלות. 6. **ייפויי כוח ותקנות סדר הדין:** נדונה סוגיית תוקף ייפויי הכוח שניתנו לבא כוח המבקשים. בית המשפט המחוזי קבע כי חלק מהמבקשים נמחקו מההליך בשל היעדר ייפויי כוח עדכניים. הטענה של המבקשים כי תקנה 9(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בוטלה, נדחתה למעשה על ידי בית המשפט העליון, שכן נקבע כי תקנה 170א' החליפה אותה בנוסח דומה, מה שהוביל לפקיעתם של חלק מייפויי הכוח. **חידושים משפטיים (אם קיימים):** במקרה זה, לא נראה כי ישנם חידושים משפטיים פורצי דרך. ההחלטה מיישמת עקרונות משפטיים קיימים בתחום התכנון והבנייה, דיון מנהלי, ודיני ראיות (פסלות מומחה). הדגש הוא על יישום נורמטיבי של הדין הקיים לנסיבות המקרה, ובפרט על החשיבות הפרקטיות של כללי הדיון. **נקודות לחידוד ודיון:** * **הבחנה בין קבוצות תובעים:** ההבחנה בין קבוצת המבקשים לבין קבוצת "העוררים" הינה מהותית להבנת ההחלטה. המבקשים לא חידשו את ההליך בעצמם, אלא צורפו להליך של קבוצה אחרת כמשיבים. התנהלות זו, ללא פעולה אקטיבית מצדם לחידוש הליכיהם, היא שהכריעה את הכף. * **הזדמנויות דיוניות:** בית המשפט הטעים כי המבקשים לא ניצלו את ההזדמנויות שניתנו להם בפני ועדת הערר, לרבות מתן "רשות, לפנים משורת הדין", להוכיח את טענותיהם. אי ניצול הזדמנויות אלה היווה בסיס לדחיית טענותיהם. * **טענות חדשות בהליך ערעור:** בית המשפט העליון דחה את האפשרות להעלות טענות חדשות (כמו פנייה לוועדת הערר לאחר פסק הדין בעניין טויטו) בשלב בקשת רשות הערעור, בהיעדר בקשה מתאימה לצירוף ראיה ובהיעדר טענה דומה בשלבים קודמים. **סיכום:** הבקשה נדחתה. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעור המבקשים. ההחלטה מתבססת בעיקר על כשלים דיוניים מצד המבקשים – אי-חידוש הליכים, אי-ניצול הזדמנויות להוכחת טענות, והעלאת טענות חדשות בשלב מאוחר. הטענה בדבר ניגוד עניינים של המומחה נדחתה הן על בסיס ממצאי העובדה (בחינה טכנית, היעדר שיקול דעת) והן על רקע ההתנהלות הדיונית של המבקשים. במקביל, נקבע כי הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".