תו"ב 14173-08-21

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בנוגע לעבירת אי קיום צו הריסה בבית משפט השלום בראשון לציון **מבוא** פסק דין זה, אשר ניתן על ידי כבוד השופט אבי וסטרמן, עוסק בהרשעתם של עמותת בית הכנסת "נזר ישראל" מוסדות תורה (להלן: "נאשמת 1") ומוסדות החינוך והחסד תפארת נזר ישראל (להלן: "נאשמת 2"), כמו גם נאשם 4, צבי פרץ ביאלוסטוצקי, בעבירה של אי קיום צו לפי סעיף 246 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. ההליך המשפטי מתבסס על הודאת הנאשמים. פסק הדין דן בטיעונים לעונש וגוזר את דינם של הנאשמים, תוך התייחסות להחמרה בעבירות בנייה בלתי חוקית והפרת צווים שיפוטיים. **העובדות הרלוונטיות** * **הרקע:** נאשמות 1 ו-2 מחזיקות ומשתמשות במקרקעין בראשון לציון, המיועדים לשטח חקלאי. נאשם 3, שמספר הליכים הותלו בעניינו, היה מנהל נאשמת 1, ונאשם 4 שימש כנציג הנאשמות 1 ו-2. * **צו הריסה ראשוני:** ביום 5.9.2012 ניתן צו הריסה ללא הרשעה להריסת עבודות בנייה בלתי חוקיות. חלק מהעבודות נהרסו, אך קומה בשטח של כ-400 מ"ר מעל מבנה קיים לא נהרסה. * **הפרת הצו:** מועד ביצוע ההריסה נדחה מספר פעמים, אך בביקורת נמצא כי הנאשמים לא קיימו את הצו. * **כתב אישום והרשעה ראשונה:** הוגש כתב אישום בגין אי קיום הצו (תו"ב 59612-11-14), והנאשמים הורשעו בו ב-4.11.2015. * **המשך דחיות ואי קיום:** מועד ביצוע הצו נדחה שוב, עד ל-31.8.2018. גם לאחר מכן, בביקורת ב-1.12.2020, נמצא כי אותה קומה של כ-400 מ"ר עדיין קיימת ולא נהרסה, למרות שלא ניתן היתר כדין. * **הליך זה:** ההליך הנוכחי (תו"ב 14173-08-21) עוסק באי קיום הצו השיפוטי, כאשר הנאשמים הורשעו על פי הודאתם. **עקרונות משפטיים עיקריים וחידושים** 1. **חומרת עבירות התכנון והבנייה והפרת צו שיפוטי:** * בית המשפט מדגיש את חומרתן של עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, המהוות פגיעה הן באינטרס התכנוני והן בשלטון החוק. * **חידוש/דגש:** העמדה הפסיקתית המודגשת בפסק הדין, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (רע"פ 10571/08 מדינת ישראל נ' מלכיאל), היא ש"מטבע הדברים, משקלה האנטי-חברתי של עבירה שעניינה הפרת צו שיפוטי הינו גדול במיוחד". הדבר נובע מהפגיעה החורגת מערך החוק עצמו, שלטון החוק, ואמון הציבור ברשויות ובבתי המשפט. העבירה של הפרת צו שיפוטי נחשבת לאחת החמורות בדיני התכנון והבנייה. 2. **מתחם ענישה והלכת ההלימה:** * בית המשפט מתבסס על עקרון ההלימה, הדורש יחס הולם בין חומרת העבירה, מידת האשמה, לבין סוג ומידת העונש. * **חידוש/דגש:** בית המשפט מפרט ומנתח פסיקה רלוונטית (סעיפים 9(א) עד 9(ו) לפסק הדין) כדי לבחון את מתחמי הענישה בגין עבירות של הפרת צו שיפוטי. ניתוח זה מציג מגוון מקרים, גבהי קנסות שונים, והתייחסות להיקף הבנייה, משך ההפרה, והאם מדובר בהפרה חוזרת. הדגש הוא על כך שקביעת מתחם ענישה הולם דורשת בחינה מקיפה של הפסיקה, תוך התאמתה לנסיבות הייחודיות של כל מקרה. 3. **נסיבות מחמירות בענייננו:** * **היקף בניה משמעותי:** קומה נוספת בשטח של כ-400 מ"ר. * **הפרה חוזרת (Double Breach):** הנאשמים הורשעו כבר בעבר (2015) באי קיום אותו צו, ומעולם לא קיימו אותו במלואו. * **הפרה מתמשכת:** מדובר באי קיום הצו למעלה מ-7 שנים (מאז 2014, עת נכנס הצו המקורי לתוקף). * **היעדר היתר והכשרה:** הבנייה לא הוכשרה עד היום. 4. **נסיבות מקלות וטענות הנאשמים:** * **צו ללא הרשעה:** טענת הנאשמים כי הצו המקורי ניתן בהליך של "צו הריסה ללא הרשעה" אינה מפחיתה מחומרת הפרתו, במיוחד לאור ההרשעה החוזרת. * **מוסד חינוכי/ציבורי:** הנאשמים 1 ו-2 הם עמותות המפעילות ישיבה, מקבלות תקציבים ציבוריים ופועלות ללא מטרות רווח. בית המשפט אמנם מכיר בכך (סעיף 13), אך מציין שדווקא ממוסד חינוכי מצופה כיבוד החלטות שיפוטיות. * **מאמצים להסדרה:** נזקפת לזכותם של הנאשמים העובדה שהם ביצעו מאמצים להסדרת הבנייה (סעיף 16). * **הודאה:** ההודאה בעבירה חוסכת זמן שיפוטי (סעיף 16). * **גילו ומצב בריאותו של נאשם 4:** בית המשפט מתחשב בגילו המבוגר (85) ובמצב בריאותו, ובשל כך מפחית את הקנס המוטל עליו (סעיף 17). * **היקף התרומה של נאשם 4:** בית המשפט מבחין בין תרומתו של נאשם 4 לבין זו של נאשם 3 (שעניינו הותלה), וקובע כי חלקו של נאשם 4 היה פחות משמעותי, דבר שהצדיק הטלת קנס נמוך עליו (סעיף 17). 5. **קביעת מתחם העונש וגזירת הדין:** * **מתחם ענישה:** בית המשפט קובע מתחם ענישה הולם בטווח שבין 80,000 ₪ ל-150,000 ₪, תוך שהוא מסביר כי מתחם זה גבוה יותר מהמקרים שנסקרו בפסיקה, וזאת בשל ריבוי הנסיבות המחמירות (היקף, הפרה חוזרת, משך ההפרה) (סעיף 15). * **גזירת הדין:** * **העמדה בתחתית המתחם:** למרות החומרה, בית המשפט מעמיד את הקנסות בתחתית המתחם שנקבע, לאור הודאתם של הנאשמים והמאמצים שנעשו להסדרת הבנייה (סעיף 16). * **חלוקת הקנס:** בית המשפט אינו מטיל את מלוא הקנס על כל נאשם בנפרד, אלא מחלק אותו, תוך התחשבות בשותפות במעשה ובנסיבותיו האישיות של נאשם 4 (סעיף 17). * **קנסות:** * נאשמת 1: 39,000 ₪. * נאשמת 2: 39,000 ₪. * נאשם 4: 2,000 ₪. * **מועדי תשלום:** נקבעו הסדרי תשלומים נוחים לנאשמות (20 תשלומים) ולנאשם 4 (4 תשלומים). * **התחייבות להימנע מעבירה:** הוטלה התחייבות למשך 24 חודשים, בגובה הקנס שהוטל על כל נאשם. * **צו הפסקת שימוש:** ניתן צו להפסקת השימוש במבנים, שייכנס לתוקף ב-1.8.2026 (לאחר תום שנת הלימודים הנוכחית), על מנת לאפשר היערכות לשנת הלימודים הבאה, אם לא יינתן היתר (סעיף 18). * **צו הריסה:** בית המשפט מדגיש כי צו ההריסה המקורי עודנו בתוקף ואינו מתעכב (סעיף 18). * **רישום הערה:** הוראה לרישום הערה בפנקסי המקרקעין בדבר מתן צו הפסקת השימוש. **סיכום והערכה** פסק הדין מדגים גישה מחמירה אך מודעת לנסיבות בעבירות של אי קיום צו הריסה. הדגש על הפגיעה בשלטון החוק ובאמון הציבור, יחד עם התייחסות למקרים דומים בפסיקה, יוצר בסיס לקביעת מתחם ענישה הולם. החידוש המרכזי הוא בהדגשת החומרה המיוחדת של הפרת צו שיפוטי, שכן היא פוגעת בפן הרציונלי והסדרתי של מערכת המשפט. בית המשפט מפעיל שיקול דעת בהתחשב בהודאה, במאמצים להסדרה, ובנסיבות האישיות של נאשם 4, אך אינו מתפשר על הצורך בהרתעה משמעותית, הן באמצעות קנסות גבוהים יחסית (בהתחשב במתחם שנקבע), והן באמצעות צו הפסקת שימוש ורישום הערה. הקביעה כי גם מוסד חינוכי אינו יכול ליהנות מהקלה בשל אופיו, אלא נדרש ממנו דווקא לדוגמה, אף היא מהווה נדבך חשוב בפסיקה. הפסיקה בעניין זה משקפת את המחויבות של מערכת המשפט לאכיפת חוקי התכנון והבנייה, ובפרט לאכיפת צווים שיפוטיים, שהם אבן יסוד בשמירה על סדר חוקתי.