דב"ע נא/60 - 3

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה בירושלים דחה בקשה לתיקון פסק דין שניתן ביום 15.8.91 בעניין השמטת חיוב הוצאות לבית המשפט קמא. המערערת הגישה הודעת ערעור, בה ערערה על דחיית תביעותיה ועל גביית ההוצאות על ידי המשיבים. עם זאת, במהלך הטיעונים בעל פה בפני בית המשפט לא הועלתה סוגיית ההוצאות. פסק הדין, שבא בעקבותיו, גם השמיט כל התייחסות להוצאות שגבה הערכאה הנמוכה יותר. לאחר מכן ביקש המערער לתקן את פסק הדין, דבר שנדחה על ידי בית המשפט. ההחלטה נשענת על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, בית המשפט מסביר כי הוא אינו מחויב להתייחס לכל טענה או טענה שהועלתה, אך אי התייחסות ל"ראש תביעה" משמעה עסק לא גמור. שנית, מאחר שהמערערים הצליחו בערעורם באופן חלקי בלבד, וזכו בחלק קטן מתביעותיהם הראשוניות, לא סביר שבקשתם לביטול צו ההוצאות לא תצלח. לכן, גם אם ההשמטה הייתה מקרית, התוצאה תישאר ללא שינוי. בהסתמך על פסקי דין קודמים, מדגיש בית המשפט כי בקשות לתיקון טעויות בפסקי דין מוגבלות לעניינים שבית המשפט התכוון לטפל בהם אך השמיט בשוגג. במקרה דנן, סוגיית ההוצאות לא נדונה ולא הוכרעה, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי לא התכוון לפסוק בעניין זה. משכך, נדחתה הבקשה לתיקון פסק הדין, מבלי שנגרמו הוצאות למי מהצדדים.