ע"א 566/89

תקציר

בסכסוך משפטי זה הנוגע לזכויות ירושה, נסוב התיק סביב משק חקלאי המוחזק בידי הורי המערערת והמשיבה מס' 1, חברי האגודה השיתופית נחלים. ההורים ניסחו צוואות זהות המורה למכור את המשק לכל המרבה במחיר, כאשר התמורה תוקצה לילדיהם, דב שטיין ודבורה סופר; עם זאת, התעורר ויכוח משפטי סוער בשאלה האם הוראות אלה תקפות, בהתחשב בכללים המסדירים רכוש המוחזק במסגרת אגודות שיתופיות. הסוגיה המרכזית הייתה האם הזכויות במשק, המוחזקות ברשות מינהל מקרקעי ישראל, ניתנות בירושה וניהול באמצעות צוואה, או שמא אינן ניתנות להעברה, כזכויות אישיות שאינן חלק מהעיזבון. בסופו של דבר צידד בית המשפט העליון במערערת, וחלק על הוראת צוואת ההורים שחייבה את המכירה, ובמקום זאת קבעה כי ניתן להעביר את הזכויות במשק רק ליורש מיועד, בדרך כלל ילד בעל יכולת המוכן להחזיק בה, ובכך ביטל את סעיף המכר שבמחלוקת. התיק הועבר לערכאה נמוכה יותר כדי לקבוע איזה אח מתאים יותר לקחת על עצמו את החווה, תוך שימת דגש על עמידה בתנאים חוזיים על פני דיני ירושה סטנדרטיים. בקשת המערערת נענתה, והוצאות הוטלו על המשיב מס' 1, בעוד שיתר הצדדים לא התחייבו בהתחייבויות כספיות נוספות.