ע"ר 68437-10-18

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור וקובע כי היתר ההמצאה לאמזון בוצע כדין. פסק הדין קובע כי הטענה אכן ראויה לדיון ולא קנטרנית, ולכן עובר לדון בשאלה האם תנאי תקנה 500 ו"הפורום ראויים". פסק הדין קובע כי הפרסום באינטרנט מהווה "מעשה" הנופל בגדריה של תקנה 500(7) ומצדיק היתר להפקה מחוץ לתחום מקרה זה. נטען כי חברה שמנהלת עסקים באינטרנט בעולם צריכה לצפות להתמודד עם תביעות ברחבי העולם, ולכן טענת אמזון כי התביעה צריכה להתנהל בארה"ב נדחית. עוד מזכיר השופט כי השאלה האם המעשה בוצע בישראל קשורה לסוגיה המקורית שעמדה על הפרק – במקרה זה, היכן אירעה ההפרה. מכיוון שהפרסום והמכירה נעשים באופן מקוון והקונה מקבל את המוצר בישראל, ניתן לומר כי פעולות אלה מתבצעות גם בישראל. לפיכך, נקבע כי ישראל היא הפורום המתאים. שיקולים ציבוריים נוטים גם לטובת המערערים, שאין לחסום אותם מלתבוע במקום מגוריהם. לבסוף, הבקשה לראיות נוספות בערעור נדחית מאחר שהוגשה בשלב מאוחר מאוד. המשיבים נדרשים לשלם למערערים הוצאות מופחתות בגין ההליך, בשל התנהלות המערערים ביחס לראיות הנוספות.