עת"מ 4251/07

תקציר

העותרת, חברה המפעילה גני ילדים, ערערה על דחיית בקשתה להיתר לשימוש חורג על ידי הוועדה המקומית וועדת הערר. האישור היה נחוץ בשל דרישת משרד החינוך. הוועדות דחו את הבקשה משום שגני הילדים היו ממוקמים באזור מגורים, ולא הייתה הצדקה תכנונית, באזור כבר היו מספיק גני ילדים, והעותרת לא הראתה צורך בהם דווקא באזור זה. בעתירה נטען כי החלטות הוועדות אינן סבירות, אינן שוקלות שיקולים רלוונטיים ומעניקות משקל מופרז לאחרים. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטות הוועדות היו סבירות, בהתבסס על שיקולים תכנוניים תקפים, והעותרת לא קבעה פגמים פרוצדורליים או מהותיים. זאת ועוד, חוסר תום הלב של העותרת בהפעלת גני הילדים ללא היתר והיעדר נימוקים תכנוניים תמכו בדחיית הוועדות. לפיכך, דחה בית המשפט את הערעור והורה לעותר לשלם לכל משיב 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.