מ. מקרקעין 485/20

תקציר

פסק הדין סובב סביב סכסוך כספי במשטר רכוש קהילתי, הידוע גם בשם בית משותף. נציג הבית המשותף תבע שוכר, שסירב לשלם את חלקו בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף. הנתבע העלה שתי טענות מקדמיות: הראשונה, כי הנציג שהגיש את התביעה אינו המייצג המשפטי, והשנייה, כי על הנציג להראות כי ההוצאות אכן הוצאו ולהציג דוחות רלוונטיים לפני שהנתבע משלם את חובו. בית המשפט דחה את שתי הטענות. נפסק כי מי שטוען כי הנציג הנוכחי אינו הנציג המשפטי, חייב להציע נציג חלופי, דבר שהנאשם לא עשה. כמו כן, נדחתה גם טענת הנתבע כי יש להציג להוצאות דו"חות, שכן בית המשפט קבע כי פעולות הנציג בגבולות החוק מחייבות את כל בעלי הדירות, ואין צורך באישור פרטני. בית המשפט פסק גם על חישוב חובו של הנתבע. הוחלט כי יש לחשב את הוצאות אחזקת הרכוש המשותף על פי היחס בין שטח הרצפה של דירת הנתבע לסך שטח הרצפה של כלל הדירות בבית המשותף, כאמור בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין, ולא על פי החלטת האסיפה הכללית. זאת, למרות חוק העזר המוסכם הרשום, שאינו מציין את שיטת חישוב ההוצאות. החלטת האסיפה הכללית נחשבה מנוגדת לחוק המקרקעין, ולכן לא יכלה לעמוד. בית המשפט הורה לנתבע לשלם את חלקו בהוצאות בהתאם לחלקו היחסי ברכושו בבית המשותף. על התובע להציג לנתבע בתוך 30 יום דוח הכנסות והוצאות לשנים 2018-2020, בצירוף החוב המחושב לתקופת התביעה. לאחר מכן עומדים לרשות הנתבע 14 יום לביצוע התשלום. אם לא ישולם במועד, יצטברו הפרשי ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. לבסוף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות פרוצדורליות בסך 1500 ₪ בתוך 30 יום.