ת"א 2479-04-16

תקציר

בית המשפט החליט כי על התובע, הנאמן בתיק פשיטת הרגל של עומר נירוד, לשלם לקופת בית המשפט סכום כולל של 400,000 ש"ח כערבות להוצאות משפט, בנוסף לערבות אישית בסך 100,000 ש"ח של נירוד עצמו. זאת, בעקבות שתי בקשות לשחרור בערבות, האחת לנאשם 1 והשנייה לנאשמים 2 ו-3. התביעה, הטוענת לנזקים שנגרמו כתוצאה ממעשיהם הבלתי חוקיים לכאורה של הנתבעים, עברה תיקונים וניסיונות רבים לפטור מאגרת בית משפט, וכולם נדחו. הנתבעים טענו כי סיכויי הצלחת התביעה קלושים וכי לתובע, בהיותו הנאמן, אין כסף לבטח את הוצאות משפטם. התובע טען כי התביעה צריכה לעמוד, שכן הוגשה באישור בית המשפט לפשיטת רגל וכי בקשות הנתבעים לערבות לא נתמכו בתצהירים. השופט פסק לטובת הנתבעים, וציין כי לתביעה, גם לאחר שתוקנה, סיכויי ההצלחה אינם ברורים, במיוחד לאור העובדה שהיא נובעת מאירועים בני למעלה מעשור, וכי התובע, נאמן רשמי, מייצג חברות בעלות יכולת כלכלית שאמורות לחלוק בסיכוני התביעה. עוד ציינה השופטת כי התביעה, במהותה, שייכת לחברה ולא לנושים הפרטיים, וכי היעדר תצהיר מבקשות הנתבעים לא פגע בהבנת הטענות העובדתיות. לבסוף, הדגישה השופטת כי אין לראות בפסק הדין חסימת גישתו של התובע לערכאות אלא דרישה סבירה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבעים, שאחרת לא ניתן היה לגבות, וקבעה מועד אחרון של 6.9.20 להיענות התובעת, שלאחריו תידחה התביעה.