ת"א 30770-11-22

תקציר

סופרת ישראלית תבעה קולנוענית ידועה, בטענה שסדרת הטלוויזיה עטורת הפרסים שלו "בטיפול" הפרה את התסריט המקורי שלה, "טיפול". התובעת טענה כי הנתבע, ששימש כדירקטור בקרן הקולנוע הישראלי, קיבל את התסריט שלה והעתיק חלקים ניכרים ממנו. היא טענה כי הדמיון בין שתי העבודות חורג מעבר לאלמנטים הגנריים של הטיפול הפסיכולוגי, כולל דמויות, נקודות עלילה והיבטים חזותיים. מנגד, הנתבע הכחיש טענות אלה וטען כי הסדרה נוצרה באופן עצמאי ושואבת מהרקע האקדמי שלו ומניסיונו הרב בטלוויזיה. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם התביעה נדחתה על פי חוק בשל פרק הזמן המשמעותי שחלף בין יציאת הסדרה לבין הגשת התביעה. הנתבעת טענה לדחייתה, וציינה כי היא הוגשה למעלה מ-17 שנים לאחר בכורת הסדרה, ואילו התובעת טענה כי הפרת זכויות יוצרים היא "עוולה מתחדשת", כלומר כל מעשה הפרה פותח מחדש את תקופת ההתיישנות. עוד טענה התובעת כי נמנעה מצפייה בסדרה בשל חששה ממעמדה הבולט של הנתבעת בתעשייה. בית המשפט, בפסק דין מדצמבר 2023, הסכים עם עמדת התובעת, תוך שהוא מצטט תקדימים משפטיים קודמים שהכירו בהפרת זכויות יוצרים כעוולה מתחדשת. לדברי השופטת, תמר אברהמי, כל מעשה הפרה חדש יצר עילת תביעה חדשה, המאפסת את תקופת ההתיישנות. בית המשפט הדגיש כי מסקנה זו אינה מייתרת את הדיון בדיני ההתיישנות בכל תיקי זכויות היוצרים, אלא מחייבת בחינה של הסוגיות הספציפיות העומדות על הפרק. משכך, נדחתה הבקשה לדחייה על הסף, תוך מתן אפשרות להמשך ניהול התיק, תוך אפשרות להעלות את תקופת ההתיישנות כהגנה במהלך המשפט העיקרי. הנתבע חויב בהוצאות התובע בסך 3,500 ₪, והתיק נקבע לבדיקה מקדמית בינואר 2024.