רע"פ 2192/01

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתאונת עבודה שגרמה למותו של עובד מפעל בשנת 1995. חברת מילובן MCP בע"מ והמנכ"ל שלה הורשעו בגרימת מוות ברשלנות ונגזר דינם על ידי בית משפט השלום. התיק הגיע לבית המשפט העליון כבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את הערעור על ההרשעה וגזר הדין. הסוגיה המשפטית העיקרית הייתה פרשנות המונח "אדם פשוט" בהקשר של הגדרת רשלנות לפי סעיף 21 לחוק העונשין. לבית משפט השלום ולבית המשפט המחוזי היו פרשנויות שונות למונח זה, כאשר האחרון סבר כי הוא מצביע על סטנדרט זהירות נמוך יותר. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את פסק דינו של בית משפט השלום, וקבע כי די בראיות שהוצגו כדי לבסס רשלנות מצד החברה והמנכ"ל. ההגנה טענה כי הראיות, לרבות חוות דעת מומחים, היו צריכות להוביל למסקנה כי המנכ"ל עמד בחובת הזהירות ויש לזכות אותו. לאחר ששקל את הבקשה ושמע את הצדדים, החליט בית המשפט העליון לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן פרשנות המונח לא הייתה שנויה במחלוקת על ידי המדינה והבקשה התייחסה ספציפית לעובדות המקרה. יתר על כן, הבקשה לא העלתה השלכות כלליות או סוגיות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית, ולכן היא אינה מתאימה לערעור על גלגול שלישי. בכך אישר בית המשפט העליון את פסיקות הערכאות הנמוכות יותר, והמבקש חויב לשלם הוצאות מדינה בסך 10,000 ₪.