ע"א 9382/02

תקציר

המערערת נתקלה במכשולים רבים בניסיון להגיש ערעור, לרבות קשיים ברישום הערבות הנדרשת ומספר עיכובים פרוצדורליים. בין המועדים המרכזיים: 29.12.02 (החליט הרשם שלא לפטור את המערערת מתשלום לווסטרן); 30.1.2003 (ההליכים נדחו בשל החמצת מועדים); 20.2.03 (המערערת ביקשה לדחות את ההחלטה הקודמת ולהאריך את המועד); 9.4.2003 (הרשם קיבל את הבקשה אך הורה למערערת לשלם הוצאות בסך 8,000 ₪ וקבע מועד אחרון של 10 ימים); ביום 8.6.2003 (למערערת ניתנו 3 ימים לקיים את ההחלטה הקודמת); 12.6.03 (המערערת שלחה לבית המשפט הודעת תשלום וערבות בנקאית מתוקנת); 19.6.2003 (ההליך בוטל בשל היעדר הודעה מוקדמת מצד המערערת); ביום 22.6.03 (המערערת הגישה בקשה לביטול ההחלטה הקודמת). השופטת, לאחר שסקרה את השתלשלות האירועים וציינה את חריצותה של המערערת, פסקה לטובתה. השופט קיבל את הטענה כי המערער מילא אחר הדרישות שנקבעו בהחלטות קודמות של בית המשפט וכי לא היה שיהוי מיותר מצדו של המערער. זאת ועוד, השופט הודה כי נפלה טעות פרוצדורלית בדחותו את תביעת המערער ביום 19.6.06 וכי האינטרס של המערער לראות את הערעור גובר על האינטרס של המשיב לסיים את ההליך. פסק הדין הסופי הורה להחזיר את התיק למרשם, מבלי שנפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים.