ע"א 7975/03

תקציר

ערעורו של בנק הפועלים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה בסופו של דבר. מאבק משפטי זה, שהחל בשנת 1987, נסב סביב מחלוקת בנוגע לדרישת הבנק מלקוח לפתוח תוכניות חיסכון, שלטענת הלקוח נעשתה שלא כדין. בית משפט השלום צידד תחילה במשיב והורה על התאמות בחשבונו. בית המשפט המחוזי אמנם הגביל מאוחר יותר את פסק הדין הזה, אך עדיין דרש התאמות הנוגעות לתוכנית חיסכון ספציפית, מה שהוביל למחלוקות נוספות על חישובי המומחים שסיפק רואה חשבון ממונה. הבנק ערער על חישובים אלה, אך לא סיפק את המסמכים הדרושים עד למועד האחרון שנקבע. בית המשפט המחוזי קבע כי חוות הדעת של המומחה היא סופית, מה שגרם לבנק לערער, אך הוא עשה זאת ללא האישור הנדרש מאחר שהתיק כבר נבחן על ידי שתי ערכאות. שני שופטי בית המשפט העליון הסכימו עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, והדגישו נורמות פרוצדורליות ורשלנות הבנק באי קיום ההוראות שניתנו. השופט רובינשטיין חלק על כך, וטען כי היה מקום לאפשר לבנק לספק את הראיות הדרושות לתיקון ממצאי המומחה, נוכח אי דיוקים אפשריים בחישוב. עם זאת, דעת הרוב קבעה כי מאחר שהערעור נעדר רשות ראשונית ואין עיקרון משמעותי המצדיק עיון חוזר במחלוקת החשבונאית העובדתית, לא ניתן להמשיך בערעור של הבנק. כתוצאה מכך, ההחלטה חיזקה את חשיבות הציות להליכים והזהירות השיפוטית בסכסוכים משפטיים ממושכים.