ע"פ 902/06

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על חומרת העונש שנגזר על המערער, תושב ירושלים, שהורשע בעבירות חמורות הקשורות לטרור, לרבות סיוע לאויב במלחמה וחברות בארגון טרור. המערער טען להקלה בעונשו מטעמים שונים, ובראשם עקרון אחידות הענישה, והצביע על פער לכאורה בין עונשו לבין עונשו של שותפו לפשע, מעתם שיח'. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט ח' מלצר ואליה הצטרף השופט א' א' לוי, הגיעה למסקנה כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי הוא הולם ומידתי לחומרת עבירותיו של המערער. השופט מלצר הדגיש את חומרתה הרבה של עבירת הסיוע לאויב במלחמה, והדגיש את הצורך ברף ענישה גבוה. זאת ועוד, השופט מלצר הבחין בין תפקידו של המערער לתפקידו של השייח', וציין כי האחרון לא הואשם באותן עבירות ורמת מעורבותו פחותה. השופט מלצר שקל את חלקו של המערער בהגות ובקידום תוכנית להתנקש בחייו של הרב עובדיה יוסף, וכן את השתתפותו בהכנה ובהשלכת בקבוקי תבערה. בהדגישו את הצורך בהרתעה ואת סלידתה של החברה ממעשים כאלה, טען השופט מלצר כי העונש של 12 שנות מאסר שהטיל בית המשפט המחוזי מוצדק. בנוסף, הוא מצא כי ההשוואה למקרה של שייח' אינה ראויה, שכן שייח' לא הואשם באותן עבירות והיה לו תפקיד קטן יותר בעלילה. בהתנגדותו הציע השופט א' רובינשטיין להפחית את העונש ל-10 שנות מאסר. השופט רובינשטיין הכיר בחומרת העבירות, אך סבר כי יש מקום להקלה מסוימת לאור הנסיבות והפער בין עונשו של המערער לעונשו של שייח'. בסופו של דבר, החלטת הרוב אישרה את העונש המקורי, כאשר השופט רובינשטיין התנגד ותמך בהקלה בעונש.