ער"מ 14275-09-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור אזרחי על קביעת ערבות לתובע השוהה מחוץ לישראל. התובע, תושב מולדובה, מדינה שהיא צד לאמנת האג, הגיש תביעה נגד הנתבעים. הנתבעים ביקשו להורות לתובע להמציא ערבות לתשלום הוצאותיהם, שכן לדעתם טענת הסרק אינה תוחלת. המחלוקת המרכזית הייתה האם יש לחייב את התובע להפקיד ערבות, ועל בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הזכות שלא להיגרר להליך קל. השופטת סקרה את הקריטריונים לקביעת הערבות, הכוללים הערכת מהות התביעה, מצבם הכלכלי של שני הצדדים, סיכויי הצלחת התביעה והתנהלות התובע במהלך ההליך. במקרה זה, השופט מצא כי הטענה דורשת בירור עובדתי ומשפטי נוסף ולא מדובר בהליך סרק מובהק. בנוסף, לא נמסר מידע על מצבו הכלכלי של התובע כדי להצביע על כך שלא יוכלו לכסות הוצאות פוטנציאליות. עוד ציינה השופטת כי מקום מגוריו של התובע מחוץ לישראל, במדינת אמנת האג, אינו מצדיק הטלת ערבות בלבד. זאת ועוד, השופטת לא השתכנעה מטענות הנתבעים באשר להתנהלות התובעת ועיתוי הגשת התביעה. בעקבות זאת, פסק השופט לטובת התובע וקבע כי אין להורות על שחרור בערבות בנסיבות אלה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, שנקבע על סך 3,000 ₪, בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ופסק הדין יישלח אליהם בהתאם.