ת"א 53964-07-25

תקציר

## ניתוח משפטי: הפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט (ת"א 53964-07-25) החלטה זו עוסקת בבקשה שהגישו הנתבעים (המבקשים) לחייב את התובעת (המשיבה), חברת חוץ מסין, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיהם, כתנאי להמשך ניהול ההליך. בית המשפט השלום בחדרה, בפני השופטת יפעת אונגר ביטון, בחן את הבקשה לאור הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999, והפסיקה הרלוונטית. **המסגרת החוקית והפסיקתית:** סעיף 353א' לחוק החברות קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת הנתבע, להורות לחברה-תובעת או חברת חוץ-תובעת להפקיד ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הסעיף מציב שני חריגים לכלל זה: 1. כאשר בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. 2. כאשר החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. הפסיקה, כפי שבאה לידי ביטוי בפסקי הדין שצוטטו בהחלטה (רע"א 7687/18, רע"א 4208/24, רע"א 882/24), קובעת כי **ברירת המחדל היא חיוב חברה בהפקדת ערובה**. הנטל להוכיח כי מתקיים אחד החריגים מוטל על כתפי החברה-התובעת. במקרה של **חברת חוץ**, ההיגיון מאחורי החובה להפקיד ערובה מתעצם. הקושי העיקרי אינו בהכרח במצבה הכלכלי של החברה, אלא **בהכבדה הכרוכה בגביית ההוצאות מישות משפטית שאינה פועלת בישראל**. לפיכך, הדגש מושם על יכולת גביית ההוצאות, בפרט מנכסים בישראל. הפסיקה גם קובעת **מבחן תלת-שלבי** לבחינת שאלת הפטור של חברות מערובה: 1. **מסוגלות כלכלית:** יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה, סכום התביעה, מהות ההליך, מורכבותו, הצורך במומחים, שכר טרחה צפוי וסיכויי התביעה, על מנת לאמוד את יכולתה לעמוד בהוצאות. הנטל להוכחת מסוגלות זו הוא **נטל גבוה**. 2. **נסיבות העניין:** אם לא הוכחה מסוגלות כלכלית, תיבחן השאלה אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה. בחינה זו כוללת התייחסות לזכויות חוקתיות (זכות הגישה לערכאות, זכות הקניין), תום לב הצדדים, ולעיתים גם סיכויי ההליך. 3. **גובה הערובה:** במידה ומוטלת ערובה, ייקבע גובהה. **החלת הדין על המקרה הנדון:** בית המשפט בחן את בקשת המבקשים לאור העקרונות הללו: * **חברת חוץ:** המשיבה היא חברת חוץ שמקום מושבה בסין. עובדה זו, כאמור, מחזקת את ההצדקה לחייב אותה בהפקדת ערובה. * **העדר הוכחת מסוגלות כלכלית:** המשיבה לא הציגה די ראיות להוכחת מסוגלותה הכלכלית. המסמכים שהוצגו (הזמנה מחברת קרייזי ליין ואישור רו"ח) לא נראו דיים כדי להעיד על מצבה הכלכלי. * **העדר נכסים בישראל:** אף אם היינו סבורים שהוצגה מסוגלות כלכלית כלשהי, חברת חוץ נדרשת להראות כי ברשותה נכסים בישראל שיקלו על גביית ההוצאות. המשיבה לא הראתה כי בבעלותה נכסים כלשהם בישראל. * **נסיבות העניין:** בית המשפט לא מצא נסיבות המצדיקות סטייה מהכלל ופטור את המשיבה מהפקדת ערובה. אף כי לא נקבעה עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה, טענות המבקשים בכתב ההגנה מעלות סוגיות עובדתיות הדורשות בירור, מה שמעלה אי-ודאות לגבי סיכויי התביעה בשלב זה. **גובה הערובה:** בית המשפט נדרש לקבוע את גובה הערובה. הוא התחשב בסכום התביעה (606,761 ₪), בהערכת ההוצאות הצפויות של המבקשים (120,000 ₪, ובקשה להפקדה בסך 200,000 ₪), ובסכום שכבר הופקד על ידי המשיבה במסגרת בקשה לסעד זמני (15,000 ₪). בית המשפט קבע כי הסכום שהופקד אינו מספק. **ההחלטה:** לאור כל האמור, בית המשפט החליט לחייב את המשיבה להפקיד ערובה בסך **45,000 ₪** בקופת בית המשפט, תוך 30 יום, כתנאי להמשך ניהול ההליך. אי הפקדת הערובה תגרור מחיקת התביעה. **חידוש ועיקר ההחלטה:** ההחלטה מדגישה את **החזקה הגוברת בדבר חיוב חברות, ובפרט חברות חוץ, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע**. היא מבהירה כי הנטל להוכיח כי מתקיימים החריגים לכלל זה מוטל על התובעת, וכי הסטנדרט ההוכחתי, במיוחד לגבי מסוגלות כלכלית, הוא גבוה. כמו כן, ההחלטה מדגישה את החשיבות של קיומם של נכסים בישראל עבור חברות חוץ לצורך גביית הוצאות פוטנציאליות. השימוש במבחן התלת-שלבי של הפסיקה מהווה אף הוא דגש חשוב בניתוח. קביעת גובה הערובה משקפת איזון בין הצורך להבטיח את זכויות הנתבעים לבין היכולת הכלכלית הסבירה של התובעת.