ו"ע 1733/07

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעורים באופן עקרוני וקובע כי העוצר החלקי שהוטל על יהודים בבולגריה וברומניה במהלך מלחמת העולם השנייה מהווה שלילת חירות על פי חוק הפיצויים הפדרלי הגרמני. בית המשפט קבע כי העוצר, שהגביל באופן משמעותי את תנועת היהודים במהלך המלחמה, יכול להיחשב כ"חיים בתנאים דומים למעצר". עם זאת, פסק הדין יחול רק על מי שנשללו בעבר פיצויים והגישו בקשה חוזרת, וכן על מבקשים חדשים. מועד תחילת תשלום הפיצויים ישתנה בהתאם לנסיבות כל מקרה. למי שערעורו עדיין מתנהל, הפיצוי יחל מיום פסק דין גרנות באוקטובר 2005 או ממועד בקשתו הראשונה, לפי המאוחר. למי שתביעותיו נדחו בעבר ומעוניין להגיש בקשה מחודשת, הפיצוי יחל ממועד פסק דין זה במאי 2008. לבסוף, עבור מועמדים חדשים, הפיצוי יחל ממועד בקשתם החדשה. ההחלטה נועדה להרחיב את הפרשנות של עילות רדיפה כך שתכלול יותר ניצולי שואה, תוך איזון הנטל הכלכלי של המדינה.