בש"פ 7209/20

תקציר

עניינה של ההחלטה שלפנינו בבקשה להעברת תיק עבירת תנועה מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה במחוז תל אביב. הנתבע טוען כי המרחק ממקום מגוריו בתל אביב-יפו לאילת מהווה קושי בגישה לבית המשפט. בעוד השופטים מכירים בבקשה וברצונו של הנאשם להודות באי אשמה ולהציג ראיות, הם מדגישים כי הנסיבות שהוזכרו אינן חריגות. על פי פסיקה קודמת (ע"א 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל), רק לעתים רחוקות מצדיקים משפטי תעבורה שימוע המחייב נוכחות של שוטרי תנועה, ויש צורך בנסיבות חריגות כדי להצדיק העברה. מאחר שקשיים רגילים ואופייניים אינם מצדיקים התערבות בעבודת רשויות התנועה, השופט מגיע למסקנה כי הבקשה לוקה בחסר. לפיכך, הבקשה להעברת הדיון לתל אביב נדחית, והתיק יישאר בבית משפט השלום לתעבורה באילת. החלטה זו התקבלה בהתחשב ביעילותה של מערכת המשפט ועולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות בנושא.