רע"פ 5074/06

תקציר

המבקש במקרה זה נידון בשתי הזדמנויות שונות בשני מקרים שונים. תחילה נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר בפועל, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצויים. העונש השני שניתן על ידי בית משפט השלום היה שישה חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי, קנס ופיצויים. בית המשפט החיל גם את עונש המאסר על תנאי הקודם, אך קבע כי שני העונשים ירוצו במקביל ויריצו עבודות שירות. המבקש ערער על גזר הדין הראשון, בטענה כי יש לרצות את עונש המאסר באמצעות עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה ערעור זה, בקובעו כי יש צורך ב"עונש ממשי ומוחשי". עוד קבע בית המשפט כי יש לרצות את שני עונשי המאסר ברצף, בהתאם לסעיף 46 לחוק העונשין, שכן המבקש כבר החל לרצות את העונש הראשון. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, וטען כי סעיף 45(ב) לחוק העונשין משמעותו ששני העונשים צריכים לרוץ במקביל. בית המשפט הכיר בכך שעונש מאסר שנגזר במסגרת עבודות שירות הוא עדיין עונש מאסר, אך הגיע למסקנה כי הסעיף מתייחס לאורך המאסר ולא לאופן ריצויו. לפיכך, ירצה המבקש ארבעה חודשי מאסר בפועל ולאחר מכן חודשיים עבודות שירות. השופט י' אלון הסכים עם פסק הדין והוסיף כי סעיף 45(ב) נועד להבטיח כי תקופות מאסר קצרות יותר ירוצו בתוך פרק הזמן של התקופה הארוכה יותר. השופט אלון התייחס גם לסעיף 51ג(א) לחוק העונשין, התומך בתפיסה כי עונשו הראשון של המבקש צריך להיות במאסר, כפי שהחליט בית משפט השלום. השופט ס' ג'ובראן הסכים עם פסק דינו של המשנה לנשיא.