עע"מ 5556/05

תקציר

הערעור מבקש להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא בעניין תכנית מתאר מקומית, תכנית 446, ובבקשת המערערים להכרה כמבנה נפרד. המערערים טוענים כי זכויותיהם אינן מאוזנות מול זכויותיהם של בעלי מגרשים בבניינים אחרים ומבקשים לערוך "שולחן איזון" שיבטיח ששכניהם לא ייהנו מהם באופן יחסי יותר. עם זאת, השופט פירט כי חובות איזון אינן חלות במקרה זה והסביר את מורכבות איזון הזכויות בהליכי איחוד וחלוקת מקרקעין. השופטת דנה בהרחבה בתקדימים המשפטיים ובספרות בנושא והגיעה למסקנה כי המערערים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי ישיר בין ההטבות המבוקשות לבין אלה שניתנו לאחרים. יתר על כן, השופט הדגיש כי לבעלי הקרקע אין זכאות לזכויות ייעוד או בנייה ספציפיות רק משום ששכניהם מקבלים אותן. בנוסף, ייחודו של חלקה 35 כמבנה נפרד לא התבקש בעתירה המנהלית והוא חסר שחר. לפיכך המליצה השופטת לדחות את הערעור, לצד פסיקת שכר טרחת עורך דין למשיבים. השופט א. א. לוי והשופטת א. ארבל הסכימו עם פסק הדין.