ת"א 70704-12-20

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך בין בעל מניות וחברה ציבורית ישראלית, לבין צד שלישי, AST, חברה אמריקאית המספקת שירותי ניהול בבורסה. בעל המניות, שהוא אחד ממייסדי החברה, ביקש להעביר את מניותיו מהחזקה ישירה להחזקה באמצעות חברה לצורך רישום למסחר בבורסה הישראלית. לאחר מכן התגלה כי AST העבירה את מניות התובע למשרד הרכוש הנטוש במדינת דלאוור בשנים 2013-2014, בניגוד להוראות החברה. בעל המניות הגיש תביעה נגד החברה, וזו שלחה הודעת צד ג' ל-AST, שהגיבה בבקשה לבטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן לחברה. AST טענה כי לא התקיימו התנאים להיתר ההמצאה, ובפרט עילת התביעה, עילת ההמצאה וחוסר ההתאמה של הפורום הישראלי. בית המשפט קבע כי עילת ההמצאה מתקיימת, שכן התביעה הוגשה ונמסרה כדין, וניתן היה לכלול AST בהליכים בישראל. באשר לעילת התביעה, מצא בית המשפט כי תביעת בעל המניות נגד AST מעלה שאלה כבדת משקל האם AST פעלה בניגוד להסכמים עם החברה והאם התרשלה. בית המשפט דחה גם את טענותיה של אסט בדבר אי תחולתו של הדין הזר, וקבע כי חזקת שוויון הדינים ראויה במקרה זה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי התביעה אינה מיושנת, שכן קיים סיכוי שהגנת ההתיישנות לא תתקבל, במיוחד בהתחשב במכתב החברה לבעל המניות משנת 2014, אשר עשוי היה להפיג את חששותיו. לבסוף, קבע בית המשפט כי ישראל היא הפורום המתאים, בהתחשב בציפיות הסבירות של הצדדים ובקשרים המתכנסים כאן, לרבות התובע, הנתבע ומרבית העדים. בקשתה של אסט לבטל את היתר ההמצאה נדחתה, והיא חויבה לכסות את הוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪.