ת"א 1444/98

תקציר

בעל מחפרון גנוב תבע את חברת הביטוח שלו לשיפוי על פי פוליסת ביטוח "ציוד מכני הנדסי", אך נדחה בתחילה בשל מחלוקת על תנאי ההגנה של הפוליסה. התובעים טענו כי מעולם לא קיבלו את פרטי הפוליסה המלאים ולא היו מודעים לדרישות הספציפיות, שכללו העסקת חברת שמירה מורשית למיגון הציוד בשעות הלילה. חברת הביטוח טענה כי התובע קיבל את הפוליסה והיה מודע לתנאים אך לא עמד בהם. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי חברת הביטוח לא מילאה את חובתה להבטיח את מודעותו של התובע למגבלות הפוליסה ולסעיפי הפטור. הימנעותה של החברה מלהציג ראיות רלוונטיות, כגון מכתב הצד שהוזכר על ידי העד, והפוליסה שהוצאה על שם המנהל, מטילה ספק בגרסתם לאירועים. יתר על כן, ההצעה הנגדית של חברת הביטוח, אשר הוסיפה תנאים חדשים שלא הוזכרו בהצעה המקורית, היוותה קבלה מתוקנת, וחוסר ידיעתה של התובעת על שינויים אלה גרמה לכך שלא ניתן להטיל עליה אחריות לאי עמידה. מאחר שהנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעת הייתה מודעת לסעיפי ההגנה, קבע בית המשפט כי הם אינם פטורים מאחריות והורה להם לפצות את התובע בגין שווי המחפרון, בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מאז הגניבה. הנתבעת נדרשה גם לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין.