ע"פ 3416/98

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בעבירות אונס ומין בגין החזקת חברתו ללא הסכמה ושימוש באלימות ואיומים במשך שנה וחצי. בית המשפט אימץ את גרסת המתלוננת, הנתמכת בעדויות ובראיות פיזיות, ודחה את טענת המערער בדבר קיום יחסים בהסכמה. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ולא מצא עילה להתערב בהערכות המהימנות של בית המשפט המחוזי ולאשר את אימוץ גרסת המתלוננת. הראיות תמכו בטענת המתלוננת בדבר קיום יחסי מין שלא בהסכמה, לרבות הצהרותיה למספר אנשים, סימנים על גופה ומצבה הנפשי במצוקה. בית המשפט קיבל את יומנה של המתלוננת כראיה למחשבותיה ולרגשותיה, הפריך את טענות המערער בדבר יחסים בהסכמה והסביר את התנהגותה. רישומי היומן, אף שנכתבו בדיעבד, היו אותנטיים ותמכו בגרסתה של המתלוננת לאירועים. בית המשפט גם דחה את הספקות לגבי התנהלותה של המתלוננת, מתוך הבנה של יחסיה המורכבים עם המערער, המאופיינים בפחד, אימה וקשר רגשי. בנוסף, היעדר חתימה של אחד משלושת השופטים נחשב לפגם טכני שאינו משפיע על תוקפו של פסק הדין. לפיכך, הערעור על ההרשעה וגזר הדין נדחה, ואישר את עונש המאסר של שמונה שנים.