ע"א 7100/19

תקציר

בית המשפט מציע לקבל חלקית את ערעור החברה. השופט מסביר כי אין לנכות את ההוצאות שנגרמו לחברה במסגרת הליך הפיצוי הכפול - שבא בעקבות חלוקת החיתולים הפגומים - מהפיצוי המינימלי המגיע לקבוצה. הנימוק מאחורי החלטה זו הוא שההוצאות נבעו מייצור ושיווק לקוי של החיתולים על ידי החברה. אי איסוף האריזות הפגומות ממדפי החנויות הרחיב את היקף הנזקים והרחיב את הקבוצה הזכאית לפיצוי. לפיכך, השופט מציע לדחות את טענת החברה כי אי קיזוז הוצאות אלה ירתיע חברות מלפתוח בהליכי פיצוי יקרים, שכן הדבר ישלול את ההרתעה המושגת בתביעות ייצוגיות. עם זאת, השופט מוצא טעם בטענה החלופית של החברה בדבר היקף החבילות הפגומות. מקובל עליהם כי רק 160,063 חבילות חולקו ממפעל עפולה, בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי בעניין 300,000 חבילות. זה מפחית את המספר הכולל של חבילות פגומות ל -288,691, אשר, לאחר חישוב חבילות שכבר פוצו, מביא לאיזון של 233,668. בהתאם לכך, השופט קובע כי הפיצוי המינימלי יעמוד על 9,930,890 שקל. עוד מדגישה השופטת כי "פעולת הפיצוי" של החברה לא עמדה בפעולה הנדרשת לטיפול בליקוי. מבצע החלפת מוצרים מקיף, שהחל מיד לאחר גילוי התקלה, היה משרת טוב יותר את האינטרסים של הצרכנים ומרתיע מפני הפרות עתידיות. אם הרוב יסכים להצעה זו, ערעור החברה יתקבל באופן חלקי. הפיצוי המינימלי ייקבע על 9,930,890 ₪, והצדדים יבצעו את השינויים הנדרשים בנוגע לפרסום ולפיצוי. עיכוב הביצוע יוסר, וכל צד יישא בהוצאות המשפט שלו.