דנ"א 5035/09

תקציר

בית המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף בפסק דין משנת 2009 שעסק בתביעה ייצוגית צרכנית. בתביעה הראשונית, שהוגשה ב-1997, נטען כי חברת טלקומוניקציה פרסמה מידע מטעה על תעריפי השיחות הבינלאומיות שלה, מה שגרם לצרכנים לחיובים נוספים. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את הבקשה למעמד של תובענה ייצוגית, ופסק הדין של בית המשפט העליון אישר החלטה זו. פסק הדין התמקד בעיקר בשתי סוגיות מרכזיות: קיומה של עילת תביעה אישית למבקש ויעילותו של הליך בתובענה ייצוגית. השופט ג'ובראן קבע כי הליך התובענה הייצוגית לא ייעל או יקצר את ההליך, שכן כל תובע עדיין יצטרך להוכיח קשר סיבתי בין הפרסום המטעה לבין נזקיו האישיים. החלטה זו התבססה על פסיקה קודמת בעניין ברזני, שקבעה כי ללא הסתמכות ממשית על המידע המטעה, לא יכול להיות קשר סיבתי. יתר על כן, השופטים לא השתכנעו כי חוק התובענות הייצוגיות שינה באופן משמעותי את הדרישות להוכחת קשר סיבתי. השופט ג'ובראן אף הורה לעותר לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. השופטים דנציגר ורובינשטיין הסכימו עם פסק הדין, אם כי האחרונים חלקו על פסיקת ההוצאות. טענות העותר בעתירה לדיון נוסף התמקדו בפרשנות חיקוק התובענות הייצוגיות בהקשרים צרכניים ובדרישות להוכחת קשר סיבתי. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי היא אינה עומדת בתנאים לדיון נוסף, ובמקום זאת מהווה ערעור על פסק הדין הקודם. פסק הדין נשוא העתירה עלה בקנה אחד עם פסקי דין קודמים, וטיעוני העותר היו בעלי אופי ערעורי יותר. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף נדחתה, ללא צו להוצאות, ביום 8.11.2009.