ת"פ 1896-01-09

תקציר

הנאשמים הואשמו בהתפרעות, המשך התפרעות לאחר צו פיזור, סיכון חיי אדם בנתיב תנועה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בעקבות הפגנה נגד פעולה צבאית ברצועת עזה. המחאה הפכה לאלימה, כאשר מפגינים יידו אבנים והבעירו צמיגים. נאשמים 1 ו-4 זוהו על ידי שוטרים מיידי אבנים ונעצרו במקום. נאשמים 2 ו-3 נעצרו בסמוך לרכב בו ניסו להימלט. השופט זיכה את נאשמים 3 ו-4 מכל האישומים מחמת ספק סביר. נאשמים 1 ו-2 זוכו מאשמת המשך התפרעות לאחר צו פיזור, מאחר שלא היו ראיות לנוכחותם בעת מתן הצו. עם זאת, הם הורשעו בהתפרעות, סיכון חיים בנתיב תנועה והפרעה לשוטר. מהראיות עולה כי הם השתתפו בהתקהלות אסורה ויידו אבנים לעבר שוטרים ומכוניות, דבר שהיווה סכנה לציבור. השופט הדגיש כי למרות שהיו סתירות מסוימות בעדויות השוטרים, ליבת דבריהם הייתה עקבית ואמינה. גרסאות הנאשמים לאירועים הכילו סתירות מהותיות, שפגעו באמינותם. ככלל, נחה דעתו של השופט כי נאשמים 1 ו-2 ביצעו את העבירות בהן הואשמו, ואילו נאשמים 3 ו-4 זוכו בשל ספק סביר בדבר מעורבותם. זכות הערעור של נאשמים 3 ו-4 נשמרה.