בע"מ 5292/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המקרה המקורי עסק בסכסוך בין אלמן ליורשי אשתו המנוחה, שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה. פסק דינו החלקי של בית המשפט לענייני משפחה התייחס לבעלות במספר נכסים שנרכשו במהלך הנישואין, ופסק לטובת המשיבים – אחיו ובנותיו של המנוח – בעניין דירת מגורים, תוך שהוא מבסס את זכותם להירשם כבעלים של מחצית הדירה בהתבסס על חזקת שיתוף הפעולה בין בני הזוג. המבקש, האלמן, ביקש עיכוב ביצוע בגין פסק הדין החלקי, תחילה בבית המשפט לענייני משפחה ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי, ושניהם נדחו. עניינו של המבקש הוא בקשת רשות ערעור על דחייה זו, אשר נדונה בבית המשפט העליון. הבקשה מבקשת לעכב את ביצוע פסק הדין החלקי, בפרט בכל הנוגע לרישום המשיבים כבעלי דירות חלקיים ופירוק הסדר השיתוף לאחר מכן. שופט בית המשפט העליון סוקר את ההיסטוריה של התיק ואת פסקי הדין הקודמים, ומגיע בסופו של דבר למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש. הם מציינים כי פסק הדין החלקי כבר בוצע בעניין רישום זכויות המשיבים, שאירע למעלה מחודשיים לפני הבקשה לעיכוב ביצוע. באשר לפירוק השיתוף ומכירת הדירה, השופט בוחן את סיכויי הצלחת הערעור ואת חוסר הפיכות המצב, וקובע כי אף שנסיבות המבקש אוהדות, אין הצדקה לעכב את הביצוע עוד יותר. השופטת מדגישה כי מוטב להשאיר את העניין להליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר יפוקחו ויקבעו את דרך הפעולה הראויה. בנוסף, גילו המתקדם של המבקש אינו מחייב עיכוב ביצוע, והשופט מציע כי הצדדים עשויים להגיע להסדר ממון, שבית המשפט יוכל לסייע בו. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור של המבקש, ומעמיד את חבות המבקש בהוצאות טרחת המשיבים על 4,000 ₪.