בג"צ 734/80

תקציר

העותרת, שעלתה לישראל מברית המועצות בשנת 1972, ביקשה לקבל מהמשיבים רישיון רוקח על סמך שלוש שנות לימודי רוקחות ושש שנות לימודי כימיה בברית המועצות, לצד 12 שנות ניסיון תעסוקתי כרוקחת שם, ועבודתה בישראל מאז עלייתה. המשיבים סירבו בנימוק שהדיפלומה שלה מיועדת לעוזרת רוקח, ולימודי הכימיה שלה לא פיצו על היעדר תעודת רוקח מלאה. בג"ץ קבע כי אמנם לא ניתן להתערב בשיקול דעתם של המשיבים בנושא, אך הם לא הביאו בחשבון את ההבדל המהותי בכשירות הנדרשת לרוקחים עוזרי רוקחים בברית-המועצות לעומת אלה שבישראל. בית המשפט מצא כי לימודיו וניסיונו של העותר מצדיקים הפעלת שיקול דעתו של המשיב על פי החלופות המפורטות בתקנות הרוקחים 2(2)(ג)(II) או 2(2)(ג)(III), אשר יאפשרו לעותר לקבל רישיון רוקח לאחר מילוי דרישות מסוימות שקבע המשיב, לרבות עבודה מעשית או השתלמות, ואולי בחינה בחוק הרוקחות. בית הדין הורה כי המשיב יקבע דרישות אלה, בהתחשב בניסיונו התעסוקתי הקודם של העותר, ונעתר לבקשת העותר. המשיבים לא נדרשו לשאת בהוצאות המשפט של העותר, שכן העתירה לא הוגשה מיד.