עע"מ 5911/18

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לסעד זמני, שהיה מאפשר לקטינה להמשיך ללמוד במערכת חינוך בלתי פורמלית המנוהלת על ידי קיבוץ גבים פועלים חברה שיתופית להתיישבות בע"מ (הקיבוץ), בעוד ערעור הוריה על החלטת ערכאה נמוכה יותר תלוי ועומד. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את עתירת ההורים שערערה על החלטת הקיבוץ שלא לאפשר לקטין להמשיך בחינוך הבלתי פורמלי בשל היעדר סמכות, ופירש את ההחלטה ככזו שאינה קשורה ל"עניינים חינוכיים". המשפחה מתגוררת מחוץ לשטח הקיבוץ והילד צפוי להתחיל ללמוד בבית ספר הממוקם מחוץ לקיבוץ. מערכת החינוך הבלתי פורמלי, שבה למד הילד עד אז, היא ארגון נפרד ממערכת החינוך ופועלת מחוץ לשעות הלימודים. ההורים טענו כי יש להם הסכם חוזי עם הקיבוץ לשילובה של הילדה במערכת החינוך במהלך לימודיה וכי יש לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר בטענה שהיא ניתקה את הילדה מבני גילה עמם גדלה. עם זאת, השופט קבע כי המבקשים לא עמדו בתנאים לסעד זמני עד להגשת ערעור. זאת, משום שהסעד המבוקש לא ישאיר את המצב הקיים, שכן הילד כבר היה במעבר ממערכת החינוך לגיל הרך לבית ספר חדש, ולא הוכחה לנזק בלתי הפיך, במיוחד לאור החששות הבטיחותיים שעמדו בבסיס החלטת הקיבוץ. יתר על כן, השופט לא סבר כי המבקשים צפויים להצליח בערעורם, בין היתר משום שהעתירה המקורית נדחתה מטעמים שיפוטיים. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, מבלי שנפסקו הוצאות כלשהן נגד מי מהצדדים.