ב"ל 27647-10-13

תקציר

פסק דין זה מתמקד בתביעת התובע כנגד הנתבע – מוסד לביטוח לאומי – לקבלת קצבה מיוחדת למזונות אישיים. התובעת, שהוכרה כנפגעת עבודה עקב אנמיה אפלסטית שנגרמה עקב עבודתה, ביקשה קצבה זו בשל מצבה הרפואי, המחייב אותה להיות תלויה מאוד באחרים לצורך סיוע והסעות. הקצבה אושרה בתחילה אך נדחתה בהמשך על ידי הנתבע, מה שהוביל למאבק משפטי ממושך. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והורה לנתבעת לחדש ולשלם את הקצבה המיוחדת, לרבות תשלומים רטרואקטיביים משנת 2011. פסק הדין מסכם את מצבה הרפואי של התובעת, הטיפול בה ומגבלותיה התפקודיות, תוך הדגשה כי מחלתה ומערכת חיסונית מוחלשת הופכים את השימוש בתחבורה ציבורית למסוכן. השופט מצדד בתובע ומציין כי בתהליך קבלת ההחלטות של הנתבעת היו ליקויים רבים, לרבות התעלמות ממסמכים רפואיים רלוונטיים ואי שמיעת טענות התובע. בית המשפט מדגיש את זכותה של התובעת לחיות חיים מלאים, לרבות נסיעות מזדמנות, מבלי לפגוע ביכולתה לקבל את הקצבה המיוחדת למזונות אישיים. כמו כן, השופטת מבקרת את היעדר הנחיות ברורות לתשלום הטבות אלה על ידי הנתבע ואת השיהוי הבלתי סביר בטיפול בתביעת התובע. המפתח להכרעת הדין הוא ההכרה בכך שמצבו הרפואי של התובע מצדיק את הקצבה, והשופטת מדגישה את הליקויים בהליך קבלת ההחלטות של הנתבע, המצדיקים את קבלת התביעה. לתובע נפסקות הוצאות בסך 5,000 ₪ מהנתבע, בצירוף ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. השופטת מדגישה גם את העוול שנגרם לה בעקבות המאבק המשפטי הממושך, שנמשך קרוב לשבע שנים, ואת הסיכונים הבלתי סבירים הנשקפים לתובעת בשימוש בתחבורה ציבורית בשל מצבה הרפואי.