מ"ח 4609/06

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה למשפט חוזר בהתבסס על שתי עילות שהציג המבקש. העילה הראשונה לבקשה היא כי המבקש לא היה כשיר לעמוד לדין בעת ביצוע ההליך המקורי, והשנייה היא כי למבקש לא הייתה אחריות פלילית בעת ביצוע העבירה. בבקשה מובאות שתי חוות דעת פסיכיאטריות המאבחנות את המבקש בתנאים המעמידים בספק את כשירותו לעמוד לדין ואת אחריותו הפלילית. עם זאת, השופט מגיע למסקנה כי חוות דעת אלה אינן מספקות סיבה מספקת להורות על משפט חוזר. הן אינן עולות על חוות הדעת הקודמות שהוצגו במשפט המקורי, אשר מצא את המבקש כשיר ואחראי. לדברי השופט, כשירותו של המבקש לעמוד לדין בהליך המקורי נקבעת בצורה הטובה ביותר באותה עת, וחוות הדעת החדשות, שהוצגו שנתיים וחצי לאחר מכן, אינן משקפות את הלך רוחו של המבקש במהלך המשפט הקודם. כמו כן, השופט מדגיש כי ההחלטה בדבר כשירותו ואחריותו הפלילית של הנאשם היא החלטה משפטית, המבוססת על חוות דעת מומחים אך אינה מוגדרת על ידן בלבד. במקרה דנן, החלטתו של המבקש להודות בעובדות המיוחסות לו וסליחתו על זכותו להתנגד מכבידות אף הן נגדו. בסופו של דבר, השופט קובע כי הבקשה אינה עומדת בדרישות למשפט חוזר כקבוע בסעיף 31 לחוק בתי המשפט, ולכן הבקשה נדחית.