בר"ע 2225-05-14

תקציר

בהחלטה מיום 9.11.2014 קיבל בית המשפט באופן חלקי ערעור בעניין הערכה רפואית הנוגעת לפציעות שנגרמו למשיב בתאונה. הערעור התמקד בהערכת הנכות בשני תחומים: קרסול שמאל וגב. באשר לקרסול שמאל, אישר בית המשפט את ההערכה הראשונית, אשר ניכתה 5% בגין פגיעה קודמת בעבודה בשנת 2003, ובכך אישר את הקביעה של 5% נכות כמדויקת. החלטה זו התבססה על ראיות רפואיות קיימות ועל היעדר כל טעות משפטית בהתחשבנות עם המצב הקודם, בהתאם להלכת מרגוליס. טענת המשיב לאחוזי נכות גבוהים יותר נדחתה מחוסר נימוקים מבוססים. לעומת זאת, בנוגע לפגיעה בגב, בית המשפט מצא כי נימוקי הוועדה נעדרו התייחסות למסמכים רפואיים רלוונטיים, כגון בדיקת CT המראה נזק לחוליות, אשר לא נבדקו כראוי בקישור בין הכאב לתאונה. בעקבות זאת, הועבר התיק לוועדה לבחינה מחודשת של הקשר הסיבתי בין התאונה לכאבי הגב, תוך בחינה יסודית של כל הרשומות הרפואיות. בית המשפט קבע כי על הוועדה להתכנס מחדש בהרכבה המקורי, שכן לא היו אינדיקציות למשוא פנים או להתנהלות בלתי תקינה בהליכים הקודמים. בוצעה התאמה להוצאות שנפסקו על ידי המשיב, והפחתתן לסך של 1,500 ₪, שישולמו תוך 30 יום כדי להימנע מחיובים נוספים. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים ונמסרה בהתאם.