סע"ש 10105-10-20

תקציר

פסק הדין דן בבסיס הנורמטיבי ליחסי העבודה בין שחקן כדורגל לקבוצתו, תוך בחינת יחסי הגומלין בין חוק הבוררות לחוק הספורט. בית המשפט מכיר באופיו הייחודי של ענף הספורט ובהקצאת מוסדות שיפוט פנימיים לפי חוק הספורט. עם זאת, היא מדגישה כי זכויות המעוגנות בדיני העבודה המגנים, לרבות אלה הנוגעות לשכר ולתשלומים לספורטאים, אינן ניתנות לבוררות כפי שנקבע בפסיקה קודמת. התובע במקרה זה תובע זכויות סוציאליות שלא שולמו לו במהלך העסקתו, אשר נופלות תחת דיני העבודה המגנים. בית הדין מכיר בכדאיות העברת סכסוכים מסוג זה למוסדות שיפוטיים פנימיים בשל אופיו המיוחד של ענף הספורט, אך קובע כי טענות אלה, המעוגנות בדיני עבודה קוגנטיים, צריכות להידון בבית הדין לעבודה. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את בקשתה החלופית של הנתבעת לדחות את התביעה בעילה של היעדר סמכות עניינית או התיישנות. תחת זאת, הבקשה נדחית, והנתבע נדרש לכסות את הוצאות התובע. ההחלטה מתקבלת בהתאם להיבטי דיני העבודה של התיק, ונקבעה פגישת פישור.