ת"פ 445/04

תקציר

הנאשם הואשם בדקירת המנוח, יוסף-שלום ירבקטי, למוות. הנאשם אמנם הודה בדקירה, אך טען כי מדובר במעשה הגנה עצמית ולכן לא מדובר במעשה פלילי. האירוע התרחש לאחר שהנאשם סירב לבקשת המנוח לשוחח עמו בפרטיות והסלים לעימות אלים במהלכו איים המנוח על חייו של הנאשם, אחז בחולצתו והכה אותו באמצעות קסדה. מחשש לחייו, שלף הנאשם סכין ודקר את המנוח שש פעמים בזו אחר זו. שלושה עדי ראייה תמכו חלקית בגרסתו של הנאשם, והעידו על התנהגותו התוקפנית של המנוח ועל ניסיונותיו של הנאשם להתנתק. ראיות פיזיות, לרבות חולצתו הקרועה של הנאשם ופצעיו של המנוח, איששו את גרסת הנאשם לאירועים. בית המשפט הכיר בזכותו של הנתבע להגנה עצמית, וקבע כי הוא ביסס ספק סביר לגבי קיומה של טענת ההגנה שלו. במוקד החלטה זו עמדו הנסיבות שהובילו לדקירה, אופי הפיגוע והצורך המיידי במעשיו של הנאשם. השופט הגיע למסקנה כי לנאשם לא נותרה ברירה אלא לפעול מתוך הגנה עצמית וזיכה אותו.