ת"פ 40193/02

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות בהן גניבה, קשירת קשר, זיוף, מרמה והלבנת הון. האישומים נבעו ממעורבותו לכאורה במזימה לגנוב מיליוני שקלים מהבנק המסחרי יחד עם שותפיו אתי אלון ועופר מקסימוב. אתי עבדה כסגנית מנהל מחלקה בבנק והורשעה במעילה בסכומי כסף גדולים. טיעוני התביעה נגד הנאשם הסתמכו במידה רבה על עדותה של אתי. עם זאת, השופטת מצאה את עדותה עקבית ואמינה, ותומכת בטענת הנאשם כי לא היה מודע לכך שמקורו של הכסף שקיבל בגניבה בבנק. יתר על כן, השופט לא מצא ראיות מספיקות לביסוס ידיעתו או מעורבותו של הנאשם בקשירת קשר פלילי. באשר לאישומי הזיוף וההונאה, הסכימה השופטת עם התביעה כי הנאשם זייף חתימות על גב שיקים בנקאיים, ביודעו כי הדבר הכרחי שהבנק יאשר את הפיקדונות. טענת הנתבע כי סבר שיש לו רשות לחתום על החתימות לא הייתה משכנעת. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם השיג במרמה את שביעות רצונם של פקידי הבנק וקיבל את השיקים שהופקדו בחשבונותיו. סעיף האישום בהלבנת הון התייחס למעשיו של הנאשם ברכוש שידוע כי מקורו בפעילות פלילית. השופט מצא כי הנתבע פעל על פי הצ'קים המזויפים ביודעו כי מדובר ברכוש אסור, אך לא קיבל את טענת ההגנה כי פיצול המשיכות לסכומים הנמוכים מ-200,000 ₪ מעיד על ידיעת הנתבעת בחוק. סיכומו של דבר, הורשע הנאשם בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר מה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וביצוע פעולה ברכוש אסור. הוא זוכה מהאישומים הקשורים לקשירת קשר וגניבה. האישומים השלישי והרביעי, שנגעו לעבירות מס, הוסדרו מחוץ לכותלי בית המשפט.