ת"א 33258-02-11

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת הנתבע לדחות את התביעה על הסף על יסוד הגנות מוחלטות המנויות בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, הכולל פרסומים של משפטנים במהלך דיונים משפטיים, אינה מוצדקת בשלב זה. הטענה, המתבססת על ראיון שהעניק פרקליט המדינה לעיתון, מחייבת בירור נוסף של סוגיות עובדתיות ומשפטיות, ועל כן עדיפה הכרעה עניינית. הגנה מוחלטת זו לפי חוק איסור לשון הרע אינה ראויה משום שהראיות שהוצגו עד כה אינן תומכות בה באופן חד משמעי. החסינות המוענקת לבעלי תפקידים בגין התבטאויות במסגרת תפקידם טעונה בחינה נוספת. בנוסף, האם הדיווח היה "נכון והוגן" כנדרש בחוק, והשאלה האם המועמד היה זכאי או חייב להתראיין, הם עניינים שיש לחקור. בית הדין דוחה גם את טענת הפיטורים לפי סעיף 13(9), שכן הזכאות או החובה למתן הראיון היא עניין הדורש קביעה עובדתית. מאחר שהשופט לא פסק לטובת ההגנה המוחלטת של המבקש על סמך הסעיפים המצוטטים, אין מקום לדחות את עילת התביעה הנוספת לפי סעיף 71 לחוק בתי המשפט. לפיכך, בקשת הדחייה נדחית, והתיק ימשיך בחילופי כתבי הגנה. ההחלטה על העלויות תתקבל בסוף ההליך.