בש"פ 5764/19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על החלטה בדבר מעצרו של מבקש המואשם במספר עבירות, בהן סחר בסמים והחזקת סמים לצריכה עצמית. החלטת הערכאה הנמוכה יותר הורתה על שחרורו של המבקש בתנאים מגבילים מסוימים, עליהם ערערה המדינה, בטענה כי בעבירות סמים עומדת חזקת מסוכנות סטטוטורית ובדרך כלל יש מקום למעצר. בית המשפט המחוזי הסכים עם המדינה והורה לבחון מחדש את מסוכנותו של המבקש לחברה ואת החלופות למעצרו. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי סמכותה של הערכאה הנמוכה יותר הייתה צריכה לאפשר התרשמות מחלופת המעצר, כי נסיבותיו האישיות מצדיקות את שחרורו, וכי היה על הערכאה הנמוכה יותר להתייחס לטענותיו בדבר אכיפה בררנית. עם זאת, פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור. לטענתה, היתר כזה ניתן רק במקרים חריגים המעלים שאלות משפטיות משמעותיות וכי החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על הנסיבות הספציפיות של המקרה. יתר על כן, הטענות בדבר נסיבות אישיות ואכיפה בררנית נמצאו חסרות שחר, ויש להעלותן באופן אידיאלי במסגרת ההליך בתיק העיקרי. לפיכך, בקשת רשות הערעור על החלטת המעצר נדחית.